לקראת חג הקורבן המוסלמי מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים מספריים אודות האוכלוסיה הערבית בישראל ומהם עולה כי קצב הגידול באוכלוסיה זו הולך וקטן.

בלשכה מציינים כי האוכלוסייה המוסלמית בישראל נאמדה ב-1.2 מיליון נפש בסוף שנת 2007, גידול של כ- 33 אלף תושבים לעומת סוף שנת 2006. עם זאת כאמור, קיימת ירידה בקצב הגידול באוכלוסייה זו. "קצב הגידול באוכלוסייה זו הולך וקטן: מ-3.8% בשנת 2000 ל-3.0% בשנת 2005 ול-2.8% בשנת 2007".

לנתון זה מוסיפים בלשכה ומציינים כי שיעור הגידול של המוסלמים הוא הגבוה ביותר בהשוואה לדתות האחרות בישראל (דרוזים – 1.8%, נוצרים – 1.6%, יהודים ואחרים – 1.6%).

עוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:

רוב האוכלוסייה המוסלמית מרוכזת בצפון המדינה (38.5% במחוז הצפון ו- 14% במחוז חיפה); כשליש מהאוכלוסייה מתגוררת במרכז הארץ - 21% במחוז ירושלים, רובם המכריע בעיר ירושלים וכ-11% במחוז המרכז, בעיקר ביישובים הערבים במשולש הדרומי ובערים לוד ורמלה,עוד כ- 14% מתגוררים בנגב (במחוז הדרום) ואחוז אחד במחוז תל-אביב.

המספר הגדול ביותר של תושבים מוסלמים מתגורר בעיר ירושלים – 248 אלף, שמהווים 20.5% מכלל המוסלמים בישראל ושליש מתושבי העיר. היישוב השני מבחינת מספר תושביו המוסלמים הוא נצרת, בה מתגוררים 45 אלף מוסלמים, המהווים כ- 69% מכלל תושבי העיר  ישובים נוספים בהם ריכוז גבוה של האוכלוסייה המוסלמית הם אום אל-פחם (כ-43 אלף) ורהט (כ-42 אלף).

האוכלוסייה המוסלמית נחשבת לאוכלוסייה צעירה, 42% הם בגיל 14-0 (503 אלף) ופחות מ-3% הם בגילי 65 ומעלה (35 אלף). בלשכה מסבירים ומציינים כי מבנה הגילים הצעיר של האוכלוסייה המוסלמית הוא תוצאה ישירה של רמת הפריון הגבוהה של נשים מוסלמיות. מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור פריון כולל) ירד בשנים האחרונות מרמה של יותר מ-4.7 ילדים לאישה בשנת 2000 ל-3.9 ילדים לאישה בשנת 2007. למרות ירידה זו רמת הפריון של נשים מוסלמיות עדיין גבוהה.

עוד יצוין כי רמת הפריון של נשים מוסלמיות גבוהה מזו של שאר קבוצות הדת בישראל (יהודיות 2.8, דרוזיות 2.5, נוצריות 2.1) וכן מזו הקיימת בחלק ממדינות ערב (ירדן 3.2, סוריה 3.2, מצרים 3.0, מרוקו 2.4, אלג'יר 2.4, תוניסיה 1.9 ולבנון 2.2).

כאן המקום לבאר כי חג הקרבן - עיד אל אדחא הוא חג מוסלמי המציין את המועד לקיום החג', העלייה לרגל. הוא נחוג  החל מהיום העשירי של חודש ד'ו-אל-חג'ה, הוא החודש האחרון בלוח המוסלמי, ונמשך ארבעה ימים. העלייה לרגל עצמה נמשכת כשבוע, וחג הקורבן מציין את אחד השיאים במהלך הטקסים הנהוגים בה. אלו שמקיימים את החג בביתם מקיימים טקס דומה לזה הנהוג באותו יום במכה, שעיקרו הקרבת טלה כקורבן והכנת בשרו למאכל בסעודת החג או כתרומה לעניים.