"יחד עם זאת, מתכונת המאבק בארגוני הפשיעה היא עדיין מבוזרת מדי ובהחלט קיים צורך בגוף על מערכתי שיקדיש את פעילותו הבלעדית לעניין זה", קבע ראש הממשלה.
לדברי אולמרט, "צריך לייעל את יכולות המדינה להיאבק בארגונים אלו למקסימום ולהתמקד באכיפה כלכלית שכן נדרשים סכומי עתק להפעלת כל ארגון כזה. הסינרגיה בין הגופים חייבת להשתפר. בנוסף יש לפתח מדדי תוצאה שעל-פיהם ניתן יהיה לבדוק את האפקטיביות של הפגיעה באותם ארגונים ומה באמת ההישגים שלנו בתחום זה.
ראש הממשלה התייחס גם לטכנולוגיות שמפעילה המשטרה במסגרת ההתמודדות עם הפשיעה וקבע בצער, כי הן מפגרות בשנות דור לעומת הטכנולוגיות הנמצאות בידי גופי הביטחון. הוא בירך על עבודת השדרוג הנעשית כעת בתחום חשוב זה.
בדיון נטלו חלק השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, פרקליט המדינה, משה לדור, מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דודי כהן, נציב שרות בתי הסוהר, רב-גונדר בני קניאק, ראש רשות המסים יהודה נסרדישי ובכירים נוספים מרשויות האכיפה השונות.
הדיון נערך בהמשך לדיונים קודמים בנושא המאבק בפשיעה שכינס ראש הממשלה בהם הוחלט על תוספת של 1000 שוטרים למשטרת ישראל ועל שיפור היכולות הטכנולוגיות של המשטרה בהיקף כולל של כ- 340 מליון שקלים.
בדיון מסרו גופי האכיפה השונים סקירות לגבי הטיפול בארגוני הפשיעה השונים והציגו את מהלכי האכיפה שננקטו. בין היתר נמסר כי כיום יושבים בבתי הסוהר בישראל, בין במעצר ובין במאסר כ-500 פעילים בארגוני פשיעה. יחד עם זאת, עלו בדיון נתונים מדאיגים לגבי היקף פעילות הארגונים, הסכסוכים האלימים שביניהם, הפעילות אותה הם מצליחים לבצע גם מתוך כותלי בתי הסוהר, רמות הענישה הנמוכות כלפי הפעילים ובעיות התיאום שבין גופי האכיפה השונים בבואם לטפל בתופעה.
ראש הממשלה הנחה כי צוות בראשות השר לביטחון פנים ובשיתוף שרי המשפטים והאוצר על הגופים הכפופים להם, יציגו בתוך כחודש עבודה לגיבוש גוף על שירכז באופן בלעדי את המאבק בארגוני הפשיעה. בגוף זה יטלו חלק גופי האכיפה השונים ובכלל זה רשויות האכיפה הכלכליות שלהן חלק חשוב בהתמודדות זו. עם השלמת עבודה זו ייערך דיון נוסף בנושא אצל ראש הממשלה.