התנועה למען איכות השלטון בישראל עתרה לבג"צ לביטול החלטת השר לביטחון פנים ומפכ"ל המשטרה להדחת ניצב אורי בר- לב.
כן מבקשת התנועה מהשר דיכטר לנמק מדוע לא יימנע מקבלת כל החלטה בעניינו של בר-לב בימים של ממשלת מעבר ותקופת בחירות.
בעתירתה מבקשת התנועה צו על תנאי המורה לשר לביטחון פנים ולמפכ"ל לנמק מדוע לא ימנעו מסילוקו של ניצב אורי בר-לב ממשטרת ישראל, זאת מאחר וההחלטה על סילוקו של בר-לב שהינו קצין מצטיין שכבר רכש את ההשכלה האקדמית הנדרשת לתפקידי פיקוד בכירים במשטרה, בשל סירובו לצאת ללימודים, הינה בלתי סבירה, נוגדת את הדין ונובעת משיקולים שאינם ממין העניין.
כן מבקשת התנועה צו על תנאי המורה לשר לביטחון פנים לנמק מדוע לא ימנע מקבלת כל החלטה בעניינו של ניצב בר-לב בימים אלה של ממשלת מעבר ושל תקופת בחירות, לרבות פיטוריו ו/או איוש משרתו ו/או סיום כהונתו ו/או כל החלטה אחרת הפוגעת במעמדו, וזאת לאור העובדה כי סבב המינויים בפיקוד הבכיר במשטרה הוקפא על ידו בשל תקופת המעבר, ונוכח העובדה כי מדובר בהחלטה בעלת השלכות לתקופה ארוכה ואשר יש בה כדי לקבוע עובדות בלתי הפיכה בשטח ערב הבחירות שבפתח, הצפויות להתקיים תוך חודשיים מהיום.
התנועה מבקשת גם צו ביניים דחוף המעכב כל החלטה בעניינו של בר-לב בתקופת ממשלת המעבר עד לבירור העתירה. ודיון דחוף בעתירה.
בעתירתה מציינת התנועה לאיכות השלטון כי לא המפכ"ל ולא השר עמדו על שיקולים רלבנטיים לפיטורי ניצב בר-לב, ולא במקרה, הם לא מצאו כל רבב בפעילותו ובתפקודו של ניצב בר-לב, שהוא ניצב מעוטר ומוערך במשטרת ישראל ולא בכדי, ולכן בחרו הם לסלקו מהמשטרה כלאחר יד, כאשר את הנימוקים "העניינים" להחלטה זו הם שומרים לעצמם.
לדברי התנועה, "מתוקף היותה של המשטרה מעסיק ציבורי נגזרת גם חובתו של המפכ"ל לנהוג בהגינות כלפי פקודיו, האם כך הוא בעניינו? לא ולא; בסילוק ניצב שמצטיין בתפקודו בצבא ובמשטרה תקופה העולה על 25 שנים, לא טרח השר לעמוד על שיקול ענייני, אפילו לא אחד, שיביאו לפטר את ניצב בר-לב, בכך הוא פגע קשות בחובות ההגינות והענייניות המוטלת עליו. בהתנהלותו זו של המפכ"ל, בחוסר ההגינות שהוא גילה כלפי ניצב בר-לב, שהוא מהמצטיינים בפקודיו, יש פגיעה חמורה בחובות המוטלות על המשטרה כגוף ציבורי, שחלות עליו החובות מהמשפט המנהלי, בכללן החובה להחליט על בסיס החלטות ענייניות ומקצועיות, נקיות מכל שיקול זר".
עוד נכתב כי "החלטות השר והמפכ"ל הן ההחלטה לכפות חופשת לימודים על ניצב בר לב והן ההחלטה כי בהיעדר הסכמתו דרכו במשטרת ישראל הגיעה לסיומה, מהוות פגיעה קשה ביותר בניצב בר לב, כעובד, כמשרת ציבור וכאדם".
לטענת התנועה מעסיק אינו יכול לכפות על עובדיו, על אחת כמה וכמה על עובדים בכירים, לצאת ללימודים, בוודאי כאשר התפקיד אינו מחייבם לכך וכאשר הלימודים אינם מהווים חלק ממהות התפקיד או תנאי לקבלתו. ההחלטה לכפות על ניצב בר-לב לצאת ללימודים בגילו ובבכירותו ולאור העובדה כי אין נדרשים לימודים נוספים למילוי תפקידיו הנוכחים או העתידיים, יש בה משום פגיעה באוטונומיה האישית שלו.