ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה, הרב יובל שרלו, החבר במועצת 'הבית היהודי' משיב למכתבה של סוזי דים דוברת מטות ערים וקובע כי לטעמו לא ראוי לאפשר לחברי המפלגה החדשה חופש הצבעה בסוגיות מהותיות ועקרוניות.
נזכיר כי דים שיגרה לחברי המועצה מכתב בו תבעה מכל אחד ואחד מהם תשובות ברורות בנושאי היחס לחלקי ארץ ישראל המו"מ המדיני.
במכתבה שאלה דים: "היש לבית היהודי עמדה ברורה בעד התיישבות בכל יהודה ושומרון, נגד נסיגה ו\או הסתמכות על כוחות ערביים למתן בטחון, ונגד מדינה פלשתינית?".
בהמשך מכתבה לחברי המועצה דרשה אישור לכך שמקבל המכתב והנהגת המפלגה "מתנגדים לנסיגה ביהודה ושומרון, להעברת סמכויות ביטחוניות ביהודה ושומרון לפלשתינים, וכמובן לעקירת יישובים ומאחזים ולהקמת מדינה פלשתינית, ותומכים בהתיישבות בכל יהודה ושומרון".
כמו כן דרשה לדעת את דעתם של חברי המועצה בסוגיית חופש ההצבעה בנושאים מדיניים. עוד ביקשה דים במכתבה כי "אם הנך מתנגד כמונו למתן חופש הצבעה מדיני, נודה מאד אם תפנה באופן מיידי למר עמידרור ולמר הרשקוביץ בענין זה - ושתיידע אותנו בדחיפות באשר לפנייתך ותוצאותיה כדי שנוכל לעדכן את הציבור".
בתגובה לדברים פרסם הרב שרלו מכתב גלוי אותו הוא מפרסם באתר האינטרנט של ישיבת ההסדר פתח תקוה. בראשית מכתבו הביע הערכה לפועלה של דים יחד עם אנשי מטות ערים. "אני חש הערצה מתמדת לאלה שאינם יושבים בבית בשקט, אלא פועלים במסירות ובהתמדה למען הרעיון שהם מאמינים בו. בשל כך אני רואה חובה לעצמי להשיב למכתבך, ולהתייחס לכל השאלות שהעלית במכתבך", כתב.
בהתייחסו לעצם חברותו במועצה מבהיר הרב שרלו: "כשפנו אלי הבנתי כי מדובר בוועדה שהמכנה המשותף של כל חבריה הוא הניסיון להרכיב רשימה המייצגת את העמדות השונות בציונות הדתית, ואת היכולת לחבר בין כולם על בסיס הדברים המשותפים. היה ברור לי כי במסגרת זו אתמוך במועמדים ראויים, אף שעמדותיהם יהיו רחוקות מאוד מאלו שלי, כדי לייצג את הצדדים כולם. אמנם, אפשר שמשימה זו כלל אינה אפשרית, שכן המחלוקות עמוקות מאוד, אולם אני מאמין כי יש אפשרות מסוימת שהדבר יצליח, ואתייחס לכך בהמשך. ברם, להפתעתי התברר לי כי למעשה יש שתי תפיסות מנוגדות בין חברי הועדה ביחס לעצמה: חלק ממנה אכן פועל מתוך ניסיון להביא לייצוג של כולם, וחלק פועל בתוכה כמו במרכז מפלגה, ומבקש לקדם את המועמדים "שלו". בדרך כזו לא ניתן להצליח, ואיני צופה גדולות ביחס לעתיד. באופן אישי, לא הייתי מצטרף למועצה שפועלת כמרכז לא נבחר".
בהמשך דבריו התייחס לשאלותיה של דים וכתב כי לטעמו השאלה המהותית העומדת לדיון "אינה מה עמדות היסוד של חברי הועדה, או חברי הכנסת שייבחרו. אפשר לומר בגדול כי רוב מוחלט של המועמדים (אם כי לא כולם !) יענו כי הם מתנגדים לנסיגה, להעברת סמכויות וכדו'. ברם, זו שאלה אידיאולוגית רוחנית ולא שאלה פוליטית. השאלה הפוליטית הנכונה היא זו: כאשר תעמוד על הפרק הצטרפות לממשלה שתנהל משא ומתן מדיני על יהודה ושומרון שיכלול העברת סמכויות ביטחוניות, ואולי אפילו עקירת מאחזים ויישובים - האם תתמוך בישיבה באופוזיציה גם אם הרשימה החדשה תקבל (לדוגמה) את תיק החינוך ?".
לדבריו שאלה זו עומדת בבסיס המחלוקת המרכזית בה נתונים חברי המועצה והמפלגה: "זו השאלה שלמעשה מפלגת אותנו. חלק מאתנו סוברים, כפי שסברו לקראת הבחירות הקודמות, כי התשובה החד-משמעית לשאלה זו היא לא ! הפוליטיקה צריכה לבטא את העמדות האידיאולוגיות הטהורות, וכיוון שרוב החברים בציונות הדתית סוברים כי אין לעקור יישובים מארץ ישראל - הנציגות הפוליטית חייבת להיות נאמנה אך ורק לעיקרון זה. אני מבין מדברייך כי את חושבת שיש לנהוג כך. לעומת זאת, יש רבים רבים הסוברים אחרת, וזאת משתי סיבות. סיבה ראשונה היא כי בד בבד עם הנאמנות שלהם לארץ ישראל הם נאמנים לעניינים נוספים חשובים לא פחות. כשם שאין לסגת מארץ ישראל, אין לסגת מהחינוך, ולצורך זה יש להיות שותפים בממשלה זו. הדרך של הצבת ארץ ישראל כנושא בלעדי הביאה אותנו (לדעת הסוברים כך) לאסון כבד ולאיבוד כפול: גם של ארץ ישראל (התנתקות !!) וגם של תחומים אחרים חשובים לא פחות. סיבה שניה היא יחסם הכללי לפוליטיקה: לתפיסתם הפוליטיקה אינה אומנות הרצוי אלא אומנות האפשר. את כמובן רשאית לחלוק על תפיסה זו, אולם רבים בציונות הדתית סוברים כך. לא זו בלבד אלא שיש מיעוט קטן שבכלל סובר שיש לקדם הסכם מדיני בארץ ישראל".
"המנדט שקיבלה המועצה שהתבקשה להקים את הרשימה הוא חד משמעי: החינוך בראש! זה כתב המינוי של הועדה, מתוך הנחה שזה הגורם המאחד של הציונות הדתית. משמעות הדבר איננה חס ושלום ויתור על הדגל של ארץ ישראל, שכן כאמור רוב מוחלט של הציונות הדתית סובר שארץ ישראל היא יסוד מהותי בתפיסת עולמנו. משמעות הדבר היא בניית רשימה שלא תעמיד את ארץ ישראל כהישג היחיד הנדרש".
לטעמו של הרב שרלו "הרעיון של חופש הצבעה אינו נכון מבחינה פוליטית. איני חושב שהוא היה יכול להיות אף לו אנחנו היינו לבד על המפה. לדעתי, מפלגה אינה יכולה לרוץ ברשימה בה יש חופש הצבעה בנושאים מהותיים שהם שורש ההליכה ביחד. היא צריכה לומר לבוחרים שלה מראש מה היה מתעתדת לעשות. אולם על זה ניתן להתווכח. ברם, אם הכוונה היא להיות חלק מקואליציה (שלדוגמה תעניק לנו את משרד החינוך) חופש ההצבעה הוא בלתי אפשרי, שכן אף ראש ממשלה שפוי לא יצרף לממשלה שלו מפלגה שיש בה חופש הצבעה בנושאים החיוניים ביותר, אלא אם כן לא תהיה לו ברירה אחרת, וזה לא נראה המצב העומד לנגד עינינו. על כן, איני חושב שניתן להעניק חופש הצבעה, אולם הדבר פועל גם הפוך לכיוון שאת מייצגת".