הליך שחרור המחבלים כמחווה לרש"פ לרגל חג הקורבן בוצע במהלך שעות הבוקר, אולם על פי הכרעת שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין יוכלו העותרים נגד השחרור לערער על החלטה במהלך 21 הימים הבאים. איך הדברים מסתדרים ואיך בדיוק ניתן לערער על החלטה שבוצעה כבר, על כך מבהיר השופט בתום דבריו כי הערעור המדובר יעסוק "במיוחד בנושאים הכרוכים בתהליך האישור וההשגה. בעקבות זאת יוחלט באשר להמשך הטיפול". כלומר מה שנותר הוא לבחון את כשרות ההליכים שהביאו לשחרור המחבלים לקראת המחוות הבאות.
לדבריו "בנושא שחרור אסירים פלסטינאים, שעלה פעמים רבות בפני בית משפט זה, יש להבדיל בין מרכיב מדיני מובהק שבית המשפט שוקד שלא להתערב בו, כפי שנפסק שוב ושוב בעבר, לבין רכיבי משפט מינהלי, קרי, הליכי קבלת החלטות, סבירותן ומידתיותן".
השופט רובינשטיין ציין בהכרעתו כי "באופן מסורתי לא התערב בית משפט זה בעצם ההחלטות לגבי שחרור אסירים פלסטינאים, בראותו אותן כנטועות עמוק בקרקע המדינית, והאחריות לגביו מוטלת לפתח הדרג המדיני. מטבע הדברים בית המשפט גם אינו יכול, בפעלו בגדרים משפטיים, "להוציא את הערמונים מן האש" למי שלא הצליחו לשכנע בדרכים פרלמנטריות ממשלתיות. ואולם, עליו לוודא כי קבלת ההחלטות היא תקינה, וכי ההחלטה היא "מושכלת".
בהמשך דבריו גולל את סוגיית המועד הדחוק בו הוגשה העתירה, והתייחס גם לשאלת הצורך בהכרעה לאחר שכבר בוצעה ויושמה החלטת הממשלה. רובינשטיין כתב כי "תיתכן טענה כי ממילא ניתן צו ביניים ועם ביצוע השחרור נתייתרה העתירה והפכה "עיונית". אין זו דעתי. . אך עתירות כאלה נדונות תדיר בלחץ זמן, ותמיד האוטובוסים מותנעים וההבטחות נעשו וכדומה. סבורני כי עדיף להידרש לנושאים אלה של ההליכים והכרוך בהם שלא בלחץ זמן של השחרור העומד בפתח, אלא באופן מסודר".