הכנס שייערך ביום שני ב' טבת התשס"ט, נר שמיני של חנוכה, יכלול מספר הרצאות ובהן הרצאתו של איתן קליין מאוניברסיטת בר אילן שיחשוף ממצאים המעידים על יישוב יהודי בפלך עקרבה, אזור ספר מדבר שומרון מימי בית שני.
למעשה, שימש הפלך כאזור ספר הן עקב קרקעותיו הדלילות וקרבתו למדבר שומרון והן כאזור חייץ בין יהודים לשומרונים, שהיה מרוחק ממרכז החיים היהודי שבירושלים. התנאים הגיאוגרפיים והאתניים הייחודיים לאזור היוו מצע נוח לצמיחת תנועות בדלניות מיליטנטיות באותה עת, וכאן הוא מוצאו של שמעון בר גיורא - אחד ממנהיגי המרד הגדול.
איתן קליין מאוניברסיטת בר אילן מסביר, כי "עד התקופה האחרונה היו המקורות היסטוריים המתוארכים למן ימי הבית השני ועד למרד בר-כוכבא, כעדות על יישוב יהודי אשר התקיים בפלך עקרבה. לעומת עושר המקורות ההיסטוריים הרלבנטיים, מעטים היו הממצאים הארכיאולוגיים אשר תמכו במציאות יישובית זו. בהרצאה נעשיר את העדות החומרית הארכיאולוגית, שהייתה מועטה, לקיומו של יישוב יהודי בעקרבה בתקופה הנידונה, התומכת באזכורים מן המקורות ההיסטוריים".
הכנס יעסוק במגוון של הרצאות בתחומים שונים כגון: הרצאתו של ד"ר צביקה פלג מסוסיא על שתיליי האגבה שהובאו לארץ מדרום אמריקה בתחילת שנות ה-50 ונשתלו באזור הנגב מתוך רצון להפיק מהם חומרי גלם לחבלים באופן מסחרי. היוזמה הייחודית נכשלה וד"ר פלג יתאר את גלגוליה של הפרשה.
במהלך הכנס יתאר דורון שר אבי מסוסיא גילויים על חיי היום יום של יהודים ונבטים על פי כינויים ושמות בתעודות מדבר יהודה.
עשרות התעודות שנתגלו במערות המפלט במצוקי מדבר יהודה, שופכות אור על סוגיות רבות בחיי היום-יום של תושבים בפרובינציות יהודה וערביה, במיוחד באגן ים המלח, בשלהי המאה הראשונה לסה"נ ובתחילתה של המאה השנייה ועד מרד בר כוכבא. תעודות אלה מהוות, בין השאר, אוצר שמות לא מבוטל של יהודים ונבטים בתקופה זו. מלבד שמות פרטיים, נזכרו בתעודות אלה גם כינויים רבים; ביניהם נמנים, למשל, שמעון הבגד, יוחנא בן מכותא, בר דקנא, שיפונא, ועוד.