במדד השנתי שעורכים פרופ' ויגודה-גדות וד"ר שלמה מזרחי מאוניברסיטת בן-גוריון, השתתפו השנה 561 משתתפים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל והוא מבקש לבדוק את רמת שביעות הרצון ורמת האמון של התושבים במגזר הציבורי במדד של 1-5 (1-רמה נמוכה מאוד; 5-רמה גבוהה מאוד).
מהממצאים עולה כי מערכת המשפט זוכה לרמת אמון ממוצעת של 3.05, זאת לעומת רמת אמון של 2.77 בשנה שעברה. למרות העלייה הגבוהה ועצירת מגמת הירידה, רמת האמון עדיין רחוקה מרמת השיא שנרשמה בשנת 2001 ועמדה על 3.24. שביעות הרצון ממערכת המשפט, עם זאת, יציבה ואף יורדת מעט והיא נמצאת ברמה ממוצעת של 2.67, זאת לעומת 2.7 בשנה שעברה.
עוד עולה כי רמת האמון במערכת ככלל זוכה לאמון רב יותר מאשר המוסדות המרכיבים אותה בנפרד: בית המשפט העליון נהנה מרמת אמון בינונית של 3.02 ולאחריו מכן בתי המשפט המחוזיים והשלום להם רמת אמון של 2.91. רמת האמון של הציבור ביועץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות המדינה נמוכה עוד יותר ונמצאת ברמות של 2.83 ו-2.82 (בהתאמה).
אל מול המדדים של בתי המשפט והמערכת כולה, השופטים נהנים מרמת אמון גבוהה יותר של 3.18, כשגם כאן יש עלייה לעומת שנה שעברה - 3.12. גם במקרה זה השופטים עדיין רחוקים מרמת האמון הגבוהה ביותר שנרשמה בשנת 2001, אז הם נהנו מרמת אמון של 3.55.
"ייתכן שהמאבק המתוקשר על פניה של מערכת המשפט בישראל בין שר המשפטים דניאל פרידמן ובין חלק מקהילת המשפט בישראל מביא דווקא לעלייה ברמת האמון. מאבק רציני זה על דמותה של מערכת המשפט ועל הרפורמות הדרושות בה מביאים לידיעת הציבור יוזמות ורעיונות לתיקון ומחדירים מימד של רצון לשינוי בכיוון זה או אחר. עם זאת, העלייה באמון איננה באה לידי ביטוי בשביעות רצון גבוהה יותר מהשירותים שמערכת המשפט מספקת לציבור אשר נותרים יציבים ברמה בינונית עד נמוכה גם השנה. לכן, יתכן שהעלייה באמון הוא תוצאה של ציפיות מקדימות של הציבור להצלחת השינויים המתוכננים בבחינת מתן אשראי מוקדם על רפורמות שבדרך", הסביר פרופ' ויגודה-גדות.