רבים הגיעו אתמול לסינמטק בירושלים לצפות בהקרנת הבכורה של הסרט 'הבן הסורר' סרטה של הבמאית שושי גרינפלד, הסרט 'הבן הסורר' הוא סיפורו של פער הדורות בין הדור הראשון של מתיישבי יש"ע לבין בניהם המשתייכים ל'נוער הגבעות'.
"בן דודי יעקב חולם להיות נזיר, מתבודד, ושאף אחד לא ידע עליו כלום", מספרת שושי גרינפלד, במאית הסרט 'הבן הסורר'. "הוא עוזב את התיכון ועובר להתגורר בחווה נידחת בדרום הר חברון, ועכשיו הוא מבלה את רוב שעות היום במרעה, בחיפוש פנימי ובהייה".
בעקבות הבן הסורר מגיעים לביקור בגבעות גם הסבתא, האחות והאב. גרינפלד הייתה שם עם המצלמה. "מעלליו של הבן הסורר גוררים קרבות משפחתיים וחושפים נקודות מבט מפתיעות ומשעשעות", מספרת גרינפלד, "מתגלה למשל שסבתא שלנו היא תומכת נלהבת של ז'אן דארק אבל מצדדת בסרבנות, ושמוליק דודי מתאר את האהבה כ"ריב בכיף".
את החווה בה מתגורר יעקב, בנה יאיר הר סיני. "יאיר סירב לצאת למרעה עם נשק, כי ראה בו כלי משחית. הוא נרצח במרעה בירייה. יעקב מחליף אותו כרועה, והוא ושאר נערי החווה מסרבים לצאת למרעה עם נשק, בעקבות יאיר".
בחירתו של יעקב בחיי רועה מחדדת את רגישותו וחושפת אותו בפני אתגרים לא מוכרים כמו החשש להיפגע מירי, אימת הבטלה ובתווך לב שבור מסירובה של נערה להינשא לו.
זהו סיפורו של נער אחד הטומן בחובו את סיפורם, כפי שלא נפרש על מסכי הקולנוע עד כה, של נערי הגבעות.
מדובר בסיפור אנושי החושף בין היתר את המתח הבין-דורי, בין הדור אשר הקים את ההתיישבות ביהודה ושומרון, לבין דור חדש שגדל במקומות האלו, אשר משמיע קול ייחודי ומקורי משלו, תוך ערעור על המוסכמות אשר אפיינו את מפעל חייהם של הוריהם.
גרינפלד חותמת בהתייחסות למקום שמקבל בסרט אחיה, יהודה, שנהרג במלחמת לבנון השנייה: "ליהודה אחי הייתה זווית מיוחדת דרכה התבונן בעולם. הוא נמצא בסרט לא בגלל מותו, אלא בשל העניין שיש בדמותו, אפשר להגיד שהקול שלו בסרט דומה לקול המקהלה בטרגדיה היוונית, אמירותיו מוסיפות עומק לסצנות ונדבך נוסף, מקורי ומעניין".
גרינפלד מספרת כי היא כבר עובדת על הסרט הבא.