התובעת חתמה על הסכם עם חברת פלאפון במסגרתו הוסכם על שדרוג המכשיר שברשותה. התובעת מודה כי לא קראה את פרטי ההסכם וכי הסתמכה על דבריו של נציג החברה שהמכשיר הוא ללא התחייבות וכמה שתדבר זה הסכום שישולם על ידה.
למרות זאת גילתה התובעת כי היא משלמת דמי מנוי חודשיים ולפיכך טוענת כי הוטעתה ע"י פלאפון. לטענתה היא פנסיונרית בת 72 ובקושי משתמשת במכשיר ואילו הייתה יודעת מראש על דמי המנוי החודשיים לא הייתה חותמת על העסקה.
פלאפון מנגד, טוענת כי התובעת חתמה על ההסכם מרצון לאחר שהוסבר לה בכתב ובע"פ את מרכיבי ההסכם.
השופטת קבעה כי כאשר חתמה התובעת על ההסכם מרצונה באחריותה להיות מעורה בפרטים. עם זאת, לאור גילה ומצבה הכלכלי של התובעת, נפסק כי העסקה תובטל והנתבעת תזכה את התובעת בסכום של 360 ₪ בגין התשלומים החודשיים אותם שילמה על המכשיר החדש.
"ככלל ידוע בפסיקה הוא, כי משחתם אדם על מסמך בלא לדעת את תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה הוא חתם ובמה התחייב. חזקה שחתם על המסמך לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא", כתבה השופטת.
"על כן, משחתמה התובעת על ההסכמים עם הנתבעת בלי לבדוק היטב על מה היא חתמה ומה המשמעות הכספית של התחייבותה – אין לה להלין אלא על עצמה, ולמעשה היה מקום לדחות את תביעתה.
על אף האמור, לאור גילה של התובעת ומצבה הכלכלי, וכן לאור נכונותה של הנתבעת, לפנים משורת הדין, לבטל את העסקה שעליה חתמה התובעת אני קובעת כדלקמן: ההסכמים מיום 11.11.07 שעליהם חתמה התובעת – בטלים. בידי התובעת ישאר המכשיר שהיה ברשותה לפני החתימה על ההסכמים והתובעת תחזיר לנתבעת את המכשיר הנוסף תוך 15 ימים.
עם החזרת המכשיר הנוסף על ידי התובעת, תשלם הנתבעת לתובעת, לפנים משורת הדין, 60 ₪ עבור כל חודש החל מדצמבר 2007 ועד מאי 2008, דהיינו סכום כולל של 360 ₪. הנתבעת תשלם את הסכום האמור של 360 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (11.6.08) ועד לתשלום המלא בפועל.