בימים אלה יוצאת החברה להגנת הטבע בתכנית חירום להצלת מקורות המים של ישראל. זאת בעקבות קביעת אנשי החברה כי "תכנית לאומית לחיסכון במים שהייתה משאירה בכינרת כמויות מים השוות למחצית הצריכה השנתית בכל ערי ישראל, לא מומשה וכתוצאה מכך מקורות המים של ישראל גוועים"
בתכנית כלולים מספר סעיפים שעיקריהם: התגייסות ארצית לחינוך לחיסכון של 20% לפחות. גיוס לחיסכון במגזר העירוני וברשויות המקומית. מעורבות ביצירת תכנון כולל למשק המים. מעקב אחר מחדלים וביצועי התכניות השונות לחיסכון עתידי.
לדברי אנשי החברה "תוכנית האב לחיסכון במים שהוכנה על ידי נציבות המים בשנת 2005, ולא תוקצבה על ידי האוצר, הייתה חוסכת למעלה מ – 400 מיליון קוב והכינרת הייתה יותר גבוהה כיום ב – 2.4 מטר".
"המצב אליו הגיעו מקורות המים של ישראל הוא מצב חירום – שאיבת היתר מסכנת את איכות המים ופוגעת אנושות גם בטבע" אומרים אנשי החברה להגנת הטבע הקוראים לציבור להתגייס לחיסכון במים ובמקביל להשפיע על קבלת החלטות ונקיטת צעדי חירום מהירים.
מבדיקת החברה להגנת הטבע עולה כי מרבית סעיפי תכנית האב לחיסכון לא מומשו:
אין חינוך - לא התבצעה כל היערכות לקידום פרויקט מקיף במערכת החינוך לחיסכון במים, תוך השתלבות בתכנית הלימודים ובגני הילדים, בתאום עם משרד החינוך.
אין אביזרים חוסכי מים - לא קודם פרויקט של הרחבת השימוש באביזרים חוסכי מים. נושא זה לא עוגן בתקנות המחייבות התקנת אביזרים חוסכי מים וגם לא שולב בחוק התכנון והבניה כהליך מחייב במבנים חדשים. יתרה מכך, בקיץ האחרון קודמה יוזמה של חקיקה פרטית של החברה להגנת הטבע לחובת התקנה של אביזרים חוסכי מים במבני ציבור, ורשות המים התנגדה ליוזמה וניסתה לבלום אותה, למרות שהתקנת אביזרים חוסכי מים במבני ציבור היא חלק ממרכיבי התכנית שלה עצמה.
אין אכיפה – העדר כל אכיפה כתוצאה מהיקף כוח אדם מצומצם וחוסר היערכות מתאימה.
אין מעבר לגינון חוסך – במהלך השנים 2005-2007 לא נעשה דבר. רק בשנת 2008 בוטל המחיר המיוחד והמופחת שהיה לגינון. לקראת סוף השנה פורסם "קול קורא" לקידום פרויקטים הכוללים ייעול מערכות השקיה ומעבר מצמחיה בזבזנית, דוגמת דשאים, לצמחים מתאימים יותר.
בחברה מציינים כי "מהתוכנית כולה בוצעו רק שני סעיפים: מכרז לצמצום צריכה פרטית וקמפיין תקשורתי, אשר החל הרבה אחרי הדקה ה-90 – בקיץ האחרון".
לדבריהם התוצאה להתנהלות זו היא איבוד עוד 2.4 מטרים בגובהה של הכנרת.
מנהל אגף שמירת טבע וסביבה בחברה להגנת הטבע, ניר פפאי, מסביר את מה שמוגדר בחברה כמחדל חמור: "ישראל עושה מזה עשרות שנים שימוש יתר במקורות המים הטבעיים ובכך הביאה לקריסה של מערכות המים הטבעיות: מפלס הכנרת והאקוויפרים ירדו אל מתחת לקווים האדומים, יבשו מעיינות רבים, הזרימה הטבעית בנחלים פחתה עד לכדי אחוזים בודדים ובתי הגידול הלחים יבשו כמעט לחלוטין. לצד ניצול היתר לא השכילה מדינת ישראל לשמור על איכות מקורות המים וכתוצאה מכך אקוויפרים הזדהמו, בארות נסגרו ונחלים הפכו למובילי ביוב. כל אלו הובילו לפגיעה קשה במערכות האקולוגיות. בשנים האחרונות ניכרת מגמה ברורה של ירידה בהיצע המים הטבעיים בישראל.
לאחר שתיאר את מצוקת המים החמורה בשנים האחרונות אמר כי "לאור המשבר אנו עדים בשנה האחרונה להתעסקות מוגברת בניהול ההיצע ופחות מכך בניהול הביקוש. במילים אחרות, עיקר המאמצים מכוונים להגדלת ההיצע בעיקר באמצעות התפלת מי ים ומעט מאמצים באופן יחסי מופנים להקטנת הביקושים לצריכת מים. בסיבות שהביאו למשבר עסקו ועדות קודמות וכעת עוסקת בכך ועדת החקירה הממלכתית. החברה להגנת הטבע משאירה את חקר העבר לוועדת החקירה ושמה את הדגש על הפעולות המתחייבות עכשיו ובעתיד".