חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים הצליחו לרפא פגמים מולדים בבעלי-חיים באמצעות שימוש בתאי גזע שהחליפו את התאים הפגומים במוחם.
בראש המחקר עומד פרופ' יוסי ינאי מהמחלקה לאנטומיה ולביולוגיה של התא במכון למחקר רפואי בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, אשר שיתף פעולה עם פרופ' תמיר בן-חור, ראש המחלקה לנוירולוגיה באוניברסיטה העברית ופרופ' טד סלוטקין מאוני' דיוק בצפון קרוליינה.
באוניברסיטה מציינים כי קיים קושי לטפל בפגמים נוירולוגיים מולדים ובפגמים התנהגותיים מולדים (כגון: לקויות למידה) בהשוואה לטיפול בפגמים אשר הגורמים להיווצרותם ידועים (כגון: מחלת הפרקינסון או מחלת האלצהיימר). זאת כיוון שהחומרים הגורמים לפגמים בשלב העוברי מתפזרים ברחבי המוח וגורמים לפגיעות רבות שלא תמיד קשורות זו בזו.
פרופ' ינאי ועמיתיו למחקר הצליחו להתגבר על קושי זה באמצעות שימוש בתאי גזע עובריים עצביים בניסויים בעכברי מעבדה. תאים אלו נעים במוח וכאשר הם נתקלים באזור פגוע בעקבות החשיפה הטרום לידתית לחומרים או לתנאים מזיקים הם עוברים התמרה (השתנות) לתאים הנחוצים לתיקון הפגם.
תאי גזע מתאפיינים בכך שהם יכולים להתפתח לכל סוג של תא בגוף. בשלב מסוים תאי הגזע מסווגים את עצמם לפונקציה מסוימת. המדען יכול להתערב בתהליך זה ולכוון את התפתחות התא לכיוון הרצוי לו כגון לתאי גזע של המוח. בשלבים התפתחותיים מאוחרים יותר, תאי הגזע העצביים הופכים לבעלי תפקיד מוגדר עוד יותר כגון תאי עצב או תאי עזר לתאי עצב במוח.
בניסוי שערכו החוקרים, הם הצליחו לתקן ליקויי למידה שהתבטא בביצועים גרועים במבוכים בוולדות של עכברות הרות שנחשפו לזרחה אורגנית (קוטל מזיקים) והרואין. הדבר נעשה בעזרת השתלה של תאי גזע עצביים במוחותיהם של הוולדות. ההחלמה עמדה על כמעט 100% כפי שהוכח במבחני התנהגות שבהם העכברים המטופלים הצליחו לתפקד באופן נורמלי לאחר ההשתלה. גם בבדיקות שנערכו ברמה המולקולרית העידו התוצאות על איזון כימיקלים תקין במוח.
החוקרים שאלו את עצמם כיצד תאי הגזע יכולים לתפקד גם במקרים בהם חלקם מת במוח בו הושתלו. דבר זה הניע את החוקרים להמשיך במחקר ולגלות כי תאי הגזע העצביים הצליחו לפני מותם לגרום למוח לייצר בעצמו תאי גזע רבים כדי לתקן את הפגם. תגלית זו הניחה את התשובה לאחת השאלות המרכזיות בתחום חקר תאי גזע, עוררה עניין בינלאומי רב והתפרסמה לאחרונה בכתב העת היוקרתי "Molecular Psychiatry" אשר גם הקדיש לתגלית את עמוד השער שלו.
החוקרים עוסקים כעת בפיתוח דרכים שיאפשרו את יישום השיטה בדרך פחות פולשנית, כדי שתרפיה באמצעות תאי הגזע תהיה מעשית וברת יישום מבחינה קלינית, באמצעות הזרקת תאי הגזע לכלי דם משם הם יגיעו למוח. לרוב תאי גזע נלקחים מפרטים השונים גנטית מהמטופל בו עומדת להתבצע ההשתלה. לכן קיים החשש לכישלון הטיפול בשל דחיית הגוף המושתל. מסיבה זו, אפיק חשוב נוסף של המחקר עוסק בדרכים לעקוף מכשול זה על ידי שימוש בתאים מגופו של המטופל, החזרתם לשלב ההתפתחותי של תאי גזע ולאחר מכן השתלתם בחזרה במוחו של המטופל דרך מחזור הדם. יתרון חשוב אחר של שיטת טיפול זו יהיה לשים קץ לבעיות והמחלוקות האתיות הנוגעות לשימוש בתאי גזע עובריים.