נציב המים לשעבר, פרופ' דן זסלבסקי, מגדיר בראיון לערוץ 7 את הרעיון ליבא מים מטורקיה כ'טמטום מוחלט', "מי שבשעתו רצה לעשות הסכם ליבוא מים מטורקיה לא עשה את זה מתוך דאגה למשק המים. להתפיל מים עולה הרבה פחות מאשר להביא מים מטורקיה".
זסלבסקי מסייג עם זאת את דבריו, ואוןמר כי על אף שבטווח הארוך אין שום טעם להביא מים מטורקיה, הרי שבטווח הקצר אם זה יהיה מה שיציל את החקלךאות הרי שיתכן וכדאי לעשות צעד כזה, "מי שמנהלים את המדינה בעשרות השנים האחרונות לא מייחסים חשיבות לחקלאות, הם לא מבינים שבלי חקלאות אין ארץ ישראל והבדואים ישתלטו פה על הכל, זה מעבר לחשיבות הכלכלית של העניין".
לטענתו, "אנשי האוצר לא מבינים כי הבטחת אספקה בטוחה ורציפה של מים שווה פעמיים את עלותה של ההתפלה.אותם אנשי האוצר הכריזו כי יקצצו רבע מהחקלאות. החקלאים לא מטומטמים, הם מבינים את המסר ולא מוכנים להמשיך ולעבד את השדות ואז מתחילים להתמקח איתם על פיצויים. במקרה של מצוקה כזו שווה לעשות הכל, אפילו לשלם פי עשר, ולהביא מים אפילו מטורקיה".
זסלבסקי מסביר, כי בטווח הארוך הבאת מים מטורקיה לא רק יותר יקרה, אלא עלולה להכניס את ישראל לתוך בעיות מדיניות לא פשוטות, "לטורקיה אין שפע מים כל כך גדול, עיקר מקורות המים הגדולים שלהם הם הנהרות הגדולים היורדים אחר כך לסוריה ועיראק, מדינות שלא יאפשרו שאיבה באופן כ"כ חופשי על חשבונן, ואז מה תעשה טורקיה?, תעשה מלחמה בשבילנו?".
זסלבסקי מוסיף, כי לטווח הארוך הבאת מים מטורקיה תהפוך את ישראל לתלויה לחלוטין במדינה מוסלמית, שעל אף שכרגע היא נוחה וידידותית לישראל, אין לדעת מה ילד יום ובפני אילו בעיות תעמוד אספקת המים בעתיד.
זסלבסקי מפרט את מחדלי הממשלה בטיפול במשק המים, וקובע כי מדיניות השבתם של מי קולחין לצורך השקייה היא אחד האוייבים הגדולים של משק המים בישראל, "מאז שנת 1970 ועד לשנת 2000 הפך מחצית מאקוויפר החוף, מקור המים העיקרי של ישראל, לבלתי ראוי לשימוש עקב עליית שיעור המזהמים עקב ההשקיה בקולחין, מדיניות סגירת הבארות מחריפה את הבעיה וגורמת לזיהום להתפשט עוד ועוד".
זסלבסקי מספר כי ישנן שלוש טכנולוגיות, אשר היו עשויות להציל את משק המים ואשר עלותן נמוכה, חלקן עברו את אישורן של ועדות ממשלתיות, אולם לדבריו, "פקידים קצרי רואי במשרד האוצר, אשר הידע שלהם מסתכם בקורס מבוא לכלכלה אותו למדו, עושים הכל על מנת למנוע את ישומן של אותן הטכנולוגיות".