המוסד הארצי לגישור של לשכת עורכי הדין   קיים יום עיון "השתתפות ילדים בהליך הגירושין". השופטת (בדימוס) סביונה רוטלוי אמרה כי "מחובתו של עורך הדין המגשר להעמיד את הדברים על הצורך להתחשב בקולו של הילד ובטובתו". יום העיון נערך לזכרו של עו"ד דוד רוטלוי.

בפתח יום העיון  עו"ד רם הורביץ כי, "הגישור מביא בשורה חדשה לחברה הישראלית: התחלנו ללמוד לדבר אחד עם השני. לעשות משפט אנחנו כנראה כן יודעים, אבל לעשות שלום זה דבר הרבה יותר מורכב. המוסד הזה של הלשכה הוא הכלי הראשון שהוקם לשרת את המטרה החברתית הזאת: לשוחח האחד עם השני בעזרת מגשר – תפקיד שיש מאחוריו הרבה מסר ובשורה".

השופטת (בדימוס) סביונה רוטלוי, התייחסה לנושא זכויות ילדים בגישור, והדגישה כי "חשוב לעורר חשיבה אצל המגשרים על הילדים בהליך הגישור. עד היום לא גובשו כללים בעניין. האם די בכך שנאמר שבכל עניין שנוגע לילדים, עקרון טובת הילד יהיה ראשון במעלה, זה שינחה את עורכי הדין והמגשרים? מחובתו של עורך הדין המגשר להעמיד את הדברים על הצורך להתחשב בקולו של הילד ובטובתו".

לדבריה, "כיום יש התלבטות גדולה בשאלה, האם לשתף ילדים בהליך". היא ציינה כי שאלה זו הוכרעה בפסיקה של בית המשפט ובתקנות. "אנו יוצאים מנקודת הנחה שצריך לשתף. השאלה היא מי ישמע אותם, איך ישמעו, ואיך יועבר אליהם המידע, האם עדיפה שמיעה על ידי שופט, ואם כן, מי ינחה אותם", שאלה.

יו"ר העמותה להנצחת זכרו של עו"ד דוד רוטלוי, יאיר רוטלוי, הסביר, כי "הנושא שבו אנו דנים היום מביא אותנו לתחומים שלא היו רגילים בחשיבה של הפרקטיקה של הגישור. בשנים האחרונות חלה התקדמות אדירה במעורבות, בחשיבה ובחשיבות הגישור להוויה המשפחתית, החברתית, והארגונית בחיים במדינת ישראל. דווקא בימים אלו יש חשיבות גדולה למוסד כזה בארגון כמו לשכת עורכי הדין, בימים של שינויים במערכת המשפט".

בהמשך הרצ פסיכולוג קליני בכיר,  אבנר הכהן, בנושא: "ילדים בעין הסערה: בין הילד התיאורטי לילד הממשי בסכסוך בין ההורים".

בנוסף, התקיים פאנל בהנחיית השופטת (בדימוס) סביונה רוטלוי בנושא: "דילמות אתיות בגישור מנקודת מבטם של הילדים המעורבים בהליך הגירושין".

ד"ר תמר מורג מהמכללה למנהל ציינה, כי "כאשר ילדים כן שותפו בתהליך עלה הצורך של ילדים בספונטניות ופחות הסדרים נוקשים ומובנים. ישנו חיבור משמעותי עם הילדים כאשר מחזקים את אמצעי התקשורת איתם".

ד"ר דפנה הקר מאוניברסיטת תל אביב, הסבירה כי "כשמקשיבים רק להורים, מפספסים את המורכבות של היחסים בתוך המשפחה. המגשרים חוששים לשתף את הילדים בתהליך. המחקרים מראים, שהחששות אינם מוצדקים. חשוב לנו לסמן את הגישור כזירה אחת שממנה יוצא קול אחר של המבוגרים – איך משתפים את הילדים בתהליך".

יו"ר ועדת ילדים ונוער בלשכת עורכי הדין, עו"ד שמואל מורן אמר, כי "אנחנו שנות דור אחורה בחשיבה על נושא הילדים. לפעמים עורכי הדין מזיקים לילדים בעצות שהם נותנים ללקוחות במקרה הרגיל, ובמקרה הטוב לא לוקחים את הילדים בחשבון".

עוד אמר, כי צריך להבין שהגישור הוא אחר, תהליך שבו הילדים יוכלו לדבר עם ההורים, לבטא את דאגותיהם וההורים יקשיבו להם, "אני חושב שצריך לעשות מהפכה, ולשקול לכונן סנקציה כנגד עורכי דין שנותנים עצות ללקוחות שבסוף פוגעות בילדים. רוב העצות שלנו, עורכי הדין, מתקבלות על ידי הלקוחות, והרבה פעמים הן פוגעות בילדים – האם זה מותר לנו? האם אפשר לעבור על זה לסדר היום?. אני חושב שיש מקום לערב ילדים בגישור, עם כללים ברורים, הסכמת ההורים ורק במקרים מסוימים עם מגשרים מסוימים. לא כל מגשר יודע לדבר עם ילדים, צריך להגדיר לילדים מהו מגשר, ולהחתים את ההורים על חוזה. לחדש את הדיאלוג בין ההורים לילדים".