משרד הרווחה והשירותים החברתיים יעלה החל מהיום (ה') קמפיין הסברתי תחת הסיסמא: "על ילד בסכנה אסור לעבור בשתיקה- אם הבחנתם בסימנים המעידים על התעללות בילדים חובה עליכם לדווח על כך". את הקמפיין מובילה בהתנדבות יעל אבוקסיס.
מטרת הקמפיין: העלאת מעורבות הציבור לחובת הדיווח, יצירת חובה ציבורית לערנות ולדיווח במקרה של חשד להתעללות בקטינים, מגיל יום עד גיל 18. ערנות אשר יכולה להציל חיים.
הדיווח הוא למוקד החירום של משרד הרווחה - 118, למשטרת ישראל, ולמחלקות הרווחה בערים השונות. הדיווח הינו אנונימי, ופניית המדווח תועבר לאנשי מקצוע המתמחים בנושא, והם יגישו סיוע בהקדם האפשרי.
במשרד הרווחה הוחלט על העלאת הקמפיין דווקא בחג החנוכה, כיוון שתופעת ההתעללות בילדים ובני נוער מחריפה בחגים – זמן שבו נוצרות מתיחויות משפחתיות, זמן של חופשה כאשר ההורים והילדים מבלים זמן רב במשותף.
על פי נתוני משרד הרווחה והשירותים החברתיים, בישראל כ-33,000 ילדים הנמצאים במצבי סיכון ומשבר בתחומי חיים שונים: העדר דאגה לבריאותם והתפתחותם, הזנחה, התעללות ובעיות בהשתייכות למשפחה, פגיעה ברווחתם הרגשית, בידוד והעדר קשרים חברתיים.
בשני העשורים האחרונים עברה מדינת ישראל מהפכה אמיתית ביחסה לילדים ולבני נוער בסיכון. בשנים אלו נוצרו תובנות חדשות בנוגע למהות מצבי הסיכון וכתוצאה מכך ננקטו צעדים משמעותיים לשם התמודדות עם מצבי סיכון בקרב ילדים ובני נוער. מדינת ישראל משקיעה משאבים ואמצעים רבים בהתמודדות ובטיפול בילדים ונוער בסיכון.
איתור ילדים ונוער בסכנה הוא נושא בדרגת חשיבות גבוהה מאוד במשרד הרווחה והשירותים החברתיים. המשרד מוביל יחד עם משרדי ממשלה נוספים את התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון המופעלת ב-54 רשויות מקומיות. מטרות התוכנית הן איתור וטיפול בילדים ובבני הנוער החשופים להתעללות ולהזנחה פיזית ובריאותית, הקטנת אחוז הילדים החיים בנסיבות משפחתיות הפוגעות ברווחתם והקטנת אחוז הילדים ובני הנוער שמדווחים על מצבים קיצוניים.
בשנה האחרונה היינו עדים לעליית מדרגה באלימות כלפי ילדים, ונחשפנו למספר מקרי רצח של ילדים על ידי הוריהם. ברוב מקרי הרצח, השכנים והסביבה הקרובה ידעו על ההתעללות בילדים, אך לא עשו דבר. חשוב לזכור שהדיווח יכול היה להציל חיים.
בחלק גדול מהמקרים שכנים, חברים ובני המשפחה נחשפים לסימנים שונים המצביעים כי ילדים ובני נוער סובלים מאלימות והתעללות (מינית, גופנית וכו') על ידי אחד מבני המשפחה או מבוגר אחר הקרוב אליהם. בחלק מהמקרים הסביבה מעדיפה להתעלם מסימנים אלה מסיבות שונות: הדחקה של אירועים קשים, תחושה שלא לגיטימי להתערב בחיי האחרים, מתקשים להאמין ומייפים את המציאות.
מבדיקה שערך המשרד עולה כי לאחר פרסום פרשת רצח הילדה רוז פיזם, חל גידול דרמטי במספר הפניות שהתקבלו במוקדי החירום של משרד הרווחה והשירותים החברתיים (1800-22-0000, 118). במוקד 118 למשל, היה גידול של פי 3 בשיחות החירום.
שליש מהשיחות התמקדו בדיווח על ילדים בסיכון וחשד להתעללות. מדובר בעלייה גבוהה מאוד, שכן בימי השגרה רק כ-10% מהשיחות התמקדו בנושא זה.
המדווחים: שכנים וקרובי משפחה, אשר ציינו כי היו עדים להתעללות מזה זמן רב, ורק לאחר חשיפת המקרה מצאו לנכון לדווח על ההתעללויות. שליש אחר התמקד באלימות כנגד נשים ושליש בנושאים כלליים.
חשוב לזכור כי ברוב המקרים הילדים הם חסרי ישע ואין להם יכולת להתלונן, ובחלק מהמקרים ילדים אינם יודעים להצביע על כך שמתעללים בהם משום שזו שגרת חייהם.
לדברי השר יצחק הרצוג, "לצערנו בשנה האחרונה היינו עדים לכרוניקה חמורה של התעללות בקטינים מצד בני המשפחה. אירועים אלו לימדו אותנו שלעולם יהיו ילדים החיים בקבוצות סגורות שלגורמים המטפלים יהיה קושי לאתר את מצוקתם, בין משום שמדובר באוכלוסיות מודרות מרצון או מסיבות אחרות. אני קורא לציבור להפגין ערנות מרבית ולהודיע לקו החירום שאנו מפעילים ולאנשי הרווחה ברשויות המקומיות על כל תופעה חריגה כנגד ילדים ובני נוער. ניסיון העבר מלמד: זה יכול להציל חיים!".
נחום איצקוביץ', מנכ"ל המשרד, אמר כי "המשבר הכלכלי מעורר אצלנו חשש שמצב הילדים יחמיר והם יהיו חשופים יותר למצבי פגיעה והתעללות. במחקרים שנעשו בחו"ל בתקופה של משברים כלכליים, מצאו החמרה בתופעות חברתיות כמו פגיעה בילדים. במשרד הרווחה מחויבים בחיפוש דרכים חדשניות לאיתור ילדים בסיכון וזה לא יכול להיעשות ללא הקהילה. ועל כן אנו מבקשים את עזרת הקהילה, הווה אומר שכנים, מורים בבתי ספר והסביבה הקרובה לשם איתורם של ילדים הנמצאים בסכנה של הזנחה, התעללות ופגיעה פיזית ונפשית".