מנתונים של משרד הביטחון עולה כי חל שיפור בכלכלה הפלשתינית ביו"ש בשנת 2008. על פי הנתונים, בשנת 2008 הייתה ירידה של 3 אחוזים באבטלה בחברה הפלשתינית ביו"ש ועלייה של 24 אחוז במשכורת הממוצעת. הירידה באבטלה נבעה מעלייה במתן אישורי העבודה לפלשתינים לעבוד בהתנחלויות ובישראל והסרה של מחסומים בכבישי יו"ש.
הסחר בין ישראל לרשות הפלשתינית גדל ב-35 אחוז ומספר התיירים בבית לחם גדל ב-87 אחוז. באותו פרק זמן, מספר המכוניות שיובאו לרשות הפלשתינית גדל ב-953 אחוז.
גם עונת מסיק הזיתים, שעברה השנה בשקט יחסי, הניבה לפלשתינים יותר מ-500 מיליון שקל.
גם הסדר ברחובות ערי יו"ש, שהושג לא מעט בזכות הגדלת חופש הפעולה של המשטרה הפלשתינית, מהווה זרז לפעילות כלכלית.
נתוני המינהל האזרחי מגלים כי שנת 1999 הייתה שנת שיא בכלכלה הפלשתינית. מאז הסכמי אוסלו ועד 1999 נהנתה הכלכלה הפלשתינית מצמיחה כלכלית מהירה. עם תחילת מלחמת אוסלו ("האינתיפאדה השנייה"), הכלכלה הפלשתינית כמעט נעצרה ולא התאוששה לגמרי עד היום. נתונים אלו מפריכים טענות של גורמים בשמאל, כמו דברי נשיא המדינה שמעון פרס, שהסיבה לפרוץ מלחמת אוסלו היתה המצב הכלכלי הרעוע בקרב האוכלוסיה הפלשתינית ביש"ע.
ברצועה לעומת זאת, נוכח המצב הכלכלי הקשה, ממשיכים הפלשתינים בהברחות שיטתיות של דלקים וגז לבישול ממצרים לרצועת עזה. אתר קדסנט של חמאס דיווח ב-19 בדצמבר על בעל מנהרה פלשתיני בגבול עם רצועת עזה, שהצליח להניח קו להזרמת גז בישול. עלותו הכוללת של הקו היא כ- 45,000 דולר והיא כללה חפירת מנהרה ייעודית ופריסת קו צינורות מיוחדים לאורך 500 מטרים.
כלי התקשורת שבפיקוח חמאס או כאלו הניזונים ממקורות חמאס שמים את הדגש על השימוש שנעשה במנהרות לשם העברת סחורות אזרחיות, כמענה לצרכי האוכלוסייה. אולם כלי התקשורת הפלשתיניים מפרסמים מידי פעם גם דוגמאות אחרות. כך למש בפורום חמאס ב-17 בדצמבר (PALDF) פורסמה ידיעה לפיה המנהרה לא נועדה לשימוש מסחרי אלא ג'יהאדי (קרי, הברחת אמצעי לחימה ופעילי טרור). באירוע אחר דיווח פורום של הג'יהאד האיסלאמי ב-19 בדצמבר על עימות בין כוח השיטור של חמאס לבין פעילים בזרוע הצבאית של התנועה, אשר אחד מהם הפעיל מנהרה ששימשה להברחת סמים.