המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה, עו"ד אפרת ברזילי, הגישה בשבוע האחרון לביהמ"ש העליון הודעת ערעור על קולת עונשו של תומר אברהם, שנידון ע"י ביהמ"ש המחוזי בת"א לשנת מאסר אחת.
 
אברהם הואשם ע"י המחלקה לחקירות שוטרים בתקיפה בנסיבות מחמירות ובהריגתו של פלסטיני, שוהה בלתי חוקי, במהלך פעילות לאיתור שוהים בלתי חוקיים ביפו, באוקטובר 2006. 
 
בהודעת הערעור טוענת הפרקליטות, בין היתר, כי העונש שנגזר על הנאשם אינו הולם את חומרת העבירות בהן הורשע, כי הוא מחטיא את מטרות ההרתעה וכי הוא סוטה במידה ניכרת ממדיניות הענישה הראויה.
 
בנוסף טוענת הפרקליטות כי האלימות שבה נקט הנאשם, הפנייתו של הנשק אל המנוח ודריכתו לא נעשו מתוך תחושה של בלבול או חשש כלשהו (קביעה שעליה הסתמך ביהמ"ש המחוזי ת"א), אלא בכוונת מכוון לאיים ולהטיל מורא.
 
על פי הכרעת הדין, ב-4 באוקטובר איתר צוות של שוטרי מג"ב שלושה שוהים בלתי חוקיים באתר בנייה ברחוב עמיעד ביפו. בין השלושה היו גם איאד אבו-רעיה ואחיו. השוטרים עיכבו את השלושה לבדיקה בחדר צדדי באתר, הכו אותם באלה ודרשו מהם לשבת צמוד לקיר.
 
אברהם, שהוצב לשמור עליהם, דרך את נשקו, כיוון את הרובה לעבר אבו-רעיה ובהיסח הדעת לחץ על ההדק וגרם למותו. תחילה טען אברהם כי אבו-רעיה ניסה לחטוף את נשקו וכי פעל מתוך הגנה עצמית, אולם זמן קצר אחר כך הודה כי דרך את נשקו ללא התגרות מצד שלושת המעוכבים.



בהכרעת הדין קבע השופט עודד מודריק כי "חזקה על מי שמכוון נשק כלפי אחר ואגב כך טוען אותו במחסנית ודורך אותו, שהוא מודע לסיכון המוחשי לחיי אדם הגלום בפעולה כזאת". הוא קבע כי אברהם פעל "תוך נטילת סיכון בלתי סביר מתוך תקווה בלתי בדוקה שהתנהגותו לא תגרום לתוצאה הקטלנית או לפגיעה באחר".



עוד כתב השופט כי "מודעות הנאשם לכך שהוא מחזיק בידו כלי נשק, שהוא כלי מסוכן שנועד להרוג, מודעותו לדריכת הנשק והכנסת כדור לבית הבליעה תוך שהוא מכוון את הנשק לעברו של אדם ואיננו בוחן את נצירת הנשק, מקיימת הן את הרכיב העובדתי והן את הרכיב הנפשי של עבירת הריגה".