בהודעתו היום הודיע האו"ם כי 51 מתוך ההרוגים במתקפת צה"ל בעזה הינם אזרחים. בתגובה לדברים אלה שעוררו ביקורת כלל עולמית כלפי הפעילות הצבאית של ישראל ברצועת עזה קובעים איתמר מרכוס ויערה פירון, ראשי ארגון מבט לתקשורת הפלשתינית כי מדובר בהרוגים שאינם אלא קורבן של הרטוריקה הפלשתינית.
מרכוס ופירון סבורים כי יש להתייחס לפרסומו של האו"ם בהקשר הרחב של אידיאולוגית חמאס המוצהרת, ואידיאולוגיה זו היא שימוש באזרחים כמגן אנושי לצרכיו הצבאיים.
"חמאס רותם את האידיאולוגיה הדתית, המציבה כאידיאל את השאיפה למות למען אללה, על מנת לשכנע את המון העם לא להירתע מהמוות ואף להתייצב בחזית המערכה. בכך מבטיח חמאס את העצמת כוחותיו וההגנה על לוחמיו", אומרים פירון ומרכוס.
לדבריהם "עצם העובדה כי חמאס מציב את מתקני הצבא ואת לוחמיו במרכזי אוכלוסיית האזרחים, כתוצר של אידיאולוגיה זו, היא שהביאה למותם של 51 האזרחים".
בדו"ח מיוחד שהנפיקו מרכוס ופירון לנוכח הדברים שפורסמו על ידי האו"ם מובאים דבריו של נציג חמאס במועצה המחוקקת של הרשות הפלשתינית, פתחי חמאד, מלפני כשנה ובהם התגאה כי הם בחמאס משתמשים בנשים וילדים פלסטינים במאבק מול ישראל. הוא תיאר זאת כחלק מ"תעשיית מוות" שהם בחמאס מצטיינים בה, והדגיש כי הפלסטינים "שואפים למוות", באותה מידה שהישראלים "שואפים לחיים". הדברים הובאו מתוך ערוץ אל-אקצא (חמאס), ביום 29/2/08.
הציטוט המדויק והמלא מדבריו של נציג החמאס הוא: "המוות אצל העם הפלסטיני, הפך לתעשייה, שמצטיינות בה הנשים, ומצטיין בה כל מי שעל פני האדמה הזאת. מצטיינים בה הזקנים, מצטיינים בה לוחמי הג'יהאד ומצטיינים בה הילדים. לפיכך, הם [הפלסטינים] יצרו מגן אנושי מהנשים, מהילדים, מהזקנים ומלוחמי הג'יהאד כנגד מכונת ההפצצה הציונית, כאילו שהם אומרים לאויב הציוני: אנו שואפים למוות כפי שאתם שואפים לחיים".