גזר דינו של קצין המשטרה דוד אטייה ממרחב יפתח בתל אביב, שהורשע בתקיפת מפגין בעמונה יינתן היום (ה) בבית משפט השלום בירושלים בשעה 10:00.
אטייה הורשע משום ש"במהלך הפינוי, נגח באמצעות קסדתו, בראשו הנער דוד לדווין, וזאת ללא כל התגרות מצדו של הנער, ומבלי שהנער תקף אותו". בהכרעת הדין הדגיש השופט, כי לא היה שום צידוק למעשה התקיפה של השוטר.
התלונה הוגשה למח"ש ע"י ארגון זכויות האדם ביש"ע, במסגרת פרוייקט עיבוד החומר המצולם מעמונה. במעבדת המז"פ של הארגון אותר סרט המתעד את הקצין אטייה, כשהוא נוגח באמצעות הקסדה שלראשו - בראשו של נער צעיר ללא כל הצדקה.
הסרט הוגש למח"ש כתלונה, בצירוף האטה של פעולת התקיפה ותקריב של פניו של השוטר התוקף, על מנת שניתן יהיה לזהותו. עו"ד חיים כהן, המרכז את פרוייקט עמונה מטעם ארגון זכויות האדם ביש"ע, ניהל ויכוח משפטי עם צוות המחלקה לחקירות שוטרים, בנוגע לתלונה זו ולתלונות מצולמות נוספות שהוגשו ע"י הארגון.
במח"ש דרשו מהארגון מידע לגבי זהות הנער שהותקף, כתנאי לפתיחה בחקירה. ואולם עו"ד חיים כהן טען כי "חוסר המידע לגבי זהות הנפגע אינו צריך להוות מכשול בפני קיום החקירה, התקדמותה ואפילו סיומה. ידוע לנו על מקרים בהם הוגשו כתבי אישום נגד אזרחים, אשר פעלו באלימות ופגעו בשוטרים ו/או באזרחים שזהותם לא היתה ידועה למאשימה, ומשכך אין כל מניעה לנהוג גזירה שווה אף בענייננו ולהגיש כתב אישום נגד שוטרים אלו".
בסופו של דבר, עמדת הארגון התקבלה, התלונה נחקרה, ובכתב אישום הראשון שהוגש נכתב כי השוטר נגח ב"נער, שזהותו אינו ידועה למאשימה". עם הגשת כתב האישום פרסם הארגון את הסרטון באינטרנט, ובעזרת הגולשים זוהה הנער שהותקף, והופנה למסירת עדות במשרדי המחלקה לחקירות שוטרים. בעקבות עדותו עודכן כתב האישום ונוסף לו שמו של הנפגע.
בשבוע שעבר בדיון בנושא הטיעונים לעונש דרשה התובעת מטעם מח"ש, עו"ד ליאורה נהון, לקבוע לאטיה "הרשעה", לדון אותו לעבודות שירות, ולקבוע שישלם פיצויים לנפגע. לדברי עו"ד נהון טענה כי אלימות כמו זו שאטיה הורשע בה "פוגעת גם באמון הציבור במערכת אכיפת החוק וכן פוגעתם במעמדתם של אנשי משטרה אחרים. העובדה כי מדובר בשוטר אינה שיקול לקולא כי אם לחומרה" וכי "אי אפשר להתעלם מהעובדה שהנאשם נגח במתלונן באמצעות קסדה ובכך העמיד את המתלונן בסכנה של ממש".
היא ציטטה את דברי השופט ציין הנדל ולפיהם "קיים אינטרס ציבורי חד וברור להילחם נגד תופעות אלו, הציבור רשאי לצפות מבית המשפט להגן על הפרט כאשר שוטר מתנכל לו ללא הצדקה " ואת דברי השופט לוין ולפיהם "דרושה ענישה חמורה ומתריעה כדי למנוע הישנותם אירועים שהם מתנכלים אנשי משטרה לאזרחים תוך ניצול הכוח שניתן להם לרעה..." וציינה כי "האינטרס הציבורי מחייב להקפיד ששומרי החוק לא יפרו אותו".
עורך דינו של אטיה, עו"ד מנחם רובינשטיין, אמר כי מדובר ב"מעידה חד-פעמית" של שוטר טוב שלא הורשע קודם לכן מעולם בעבירת אלימות. לדבריו, דוד אטיה עובד כשוטר באזור רווי פשיעה – יפו והתחנה המרכזית בתל אביב, והעובדה שלא היה אלים כנגד פושעים מלמד על אופיו. הוא סיפר כי אטיה הועבר משירותו ביס"מ בעקבות הכרעת הדין, וכי הוא "זומן לריאיון אצל סגן מפקד המחוז, שאמר לו שייתכן ויצטרך לפטר אותו בגלל ההרשעה". הוא ביקש את השופט לגזור על הנאשם עונש קל של שעות שירות לתועלת הציבור בלבד, וציין כי "לא מגיע למתלונן פיצוי, שכן הוא הגיע לעמונה כדי להפר חוק".
השוטר שהורשע, דוד אטיה, אמר כי "התוצאה של הרשעה זה שאני הולך הביתה... אני מתחרט על מה שקרה, וזה לא יקרה, לא ישלחו אותי שוב לפינוי, הקריירה שלי מאוד נפגעה כי שירתתי ביחידה שמאוד אהבתי והעבירו אותי משם, קידום בדרגה לא נראה לי שיהיה באופק, ואני נלחם בשביל הפרנסה של המשפחה שלי."
המתלונן, נפגע העבירה, אמר "אני שואל: איך זה יכול להיות שכלפי פושעים אמיתיים הוא לא אלים, ורק כלפי נוער אידיאליסטי כמוני וכמו חברי – הוא היה כל כך אלים?! זה גם לא נכון שהוא לא היה אלים במקרים אחרים. כבר פורסם בעיתונות, שהוגשה נגדו תביעה על התנהגות אלימה נוספת שלו בעמונה, גם כן מקרה בו פגע באנשים, בצלמים, בראשיהם. ... אני שואל: אנחנו הנוער שהגיע לעמונה כל כך גרועים בעיניו, או כל כך בלתי-מוגנים בעיניו, שפעם אחר פעם הוא מעז לפגוע בנו בראשים? איך הוא מסוגל גם לנגוח לנער בפרצוף, וגם להשאר בלי שום זיכרון של הדבר,לפי טענתו?! איך זה יכול לקרות לקצין במשטרה ?! זה יהיה חוסר צדק משווע אם השוטר לא יקבל את המגיע לו".