בישראל מדובר בדבר שבשגרה, אך מסתבר שבהודו, על מאות מיליוני תושביה, מדובר בחידוש של ממש - אינטרנט בשפות הלאום.
על פי דיווח במהדורה המקוונת של ה'הראלד טריביון', עד לפני כשנתיים נאלצו גולשים מאסיה ומהודו לגלוש ברשת באנגלית בלבד, אולם בימים אלו הופכת רשת האינטרנט לרשת רב לשונית.
הטריביון מדווח כי כיום יש באסיה פי שניים משתמשים מאשר בצפון אמריקה וההערכות הן שבשנת 2012 יהיו פי שלשה משתמשים אסייתים על פני אלו בארה"ב ובצפון אמריקה.
הגלובליזציה של הרשת מאתגרת מהנדסי תוכנה באסיה להנגיש את הרשת למשתמשים שהאנגלית אינה נוחה להם. הם אומנם כותבים וקוראים באנגלית, אולם קל להם הרבה יותר להתבטא בשפת האם שלהם. המקלדות והמחשבים לא היו ידידותיים דיים למשמשים בשפות זרות והיה צורך בתוכנות מגשרות ומסובכות לתפעול.
מציאות זו הובילה את מהנדס התוכנה ההודי, ראם פארקאש האומאנטאפה, לפתח בשנת 2006 את התוכנה Quillpad, המהווה שרות אינטרנטי לכתיבה בעשר שפות אסיאתיות שונות.
הכתיבה נעשית בשפה האסיאתית המדוברת ובפונטיקה בעזרת אותיות לטיניות. ה-Quillpad הוא מנוע חיפוש המתוכנת כך שהוא מזהה את המילים המוקלדות ומתרגם אותן לשפת המקור באותיות המקומיות. בלוגרים, כתבים ומשתמשים בכלל באסיה מהללים ומשבחים את השרות שעד מהרה עודד עניין בחברת נוקיה ובמנוע החיפוש גוגל שמאז כבר בנה והציג את תוכנת התרגום שלו.
ראם פארקאש אמר ל'טריביון' כי חברות הטכנולוגיה המערביות פספסו למעשה את המשתמשים האסיאתים בכלל וההודים בפרט. אמנם רבים מהמשתמשים מדברים וקוראים באנגלית אולם רק עשרה אחוזים מאוכלסיית הודו משתמשים בשפה האנגלית ובעיקר באופן טכני. גם רוב האקדמאים מעדיפים ביום-יום להשתמש בשפת אמם, "חייבים לתת להם את ההזדמנות להתבטא בחופשיות ובאופן מדויק. זו אפשרות הרבה יותר מוצלחות מאשר להתבטא באנגלית שגורמת לך להשמע ולהראות מטופש", אמר פארקאש.
כיום חברות האינטרנט המערביות ובעיקר האמריקאיות משקיעות מאות מליוני דולרים בבנית אתרים בשפות זרות בשל החוסר בתכנים ובאפליקציות בשפות אלו. ענקי האינטרנט האמריקאים משקיעים בנושא את מלוא מרצם כדי לספק את התכנים לפני שהמתחרים האסיאתיים יגברו עליהם בתחרות על השוק המקומי. "עברו הימים בהם יכולת להעלות אתר באנגלית ולצאת מנקודת הנחה שמליוני גולשים בכל רחבי הגלובוס יכנסו ויחשפו לתכנים שלך רק מפני שפרסמת אותם", אומר בכיר בחברת האינטרנט 'יופיטר ריסרץ' הפועלת מניו יורק.
המהפכה המקוונת באסיה משמעותית ביותר עבור חברות ההיי טק במערב. זאת לנוכח היות השוק ההודי אתגר דרמטי מאוד עבורם. מנהלי החברות מודעים היטב לפוטנציאל העסקי ובמקביל לסיכון הכלכלי הטמון בהודו ובארצות אסיה. אוכלוסיה זו היא המשתמשת השלישית בגודלה בעולם אחרי ארה"ב וסין ברשת האינטרנט. מה שמיוחד בה הוא העובדה שאדם אחד יכול לדבר בשפה אחת עם אשתו, שפה שניה עם המעביד שלו ובשפה שלישית עם הוריו.
נזכיר כי ענקיות האינטרנט הבולטות כבר עשו צעדים נרחבים לקראת ציבור המשתמשים בהודו ובאסיה כולה. יאהוו וגוגל כבר השיקו יותר מ-12 שירותים שונים המעודדים את ציבור הגולשים לבצע חיפושים, לכתוב בלוגים, לצ'וטט ובכלל להעזר באינטרנט בשפת אימם. מייקרוספט בנתה ממשק מיוחד לשימוש שבע השפות היותר נפוצות בהודו. הרשת החברתית פייסבוק גייסה מאות מתנדבים להנגיש את הרשת לדוברי השפה ההינדית ולדוברי שפות בולטות אחרות בהודו, ולויקיפדיה יש יותר כניסות בשפות ההינדיות השונות מאשר בשפה הקוריאנית.
הודו, כמיקרוקוסמוס אינטרנטי, מלמדת שהרשת עוד תתפתח לשפות רבות ומגוונות ובעתיד הנראה לעין יתכנו גם ממשקים שיעזרו לגשר על פני השפות השונות ולקרב בין הגולשים מקצוות תבל, וזאת מבלי להזדקק להגמוניה של השפה השלטת ברשת כרגע - האנגלית.