יאיר דגן, המתמחה במניעת מימון טרור: בנק הדואר יהיה חשוף לתביעות נזיקין של נפגעי טרור על כל פעולות טרור שתצא מעזה לאחר תחילת העברת הכספים, הן בישראל והן בבתי משפט בארה"ב
"בכירי דואר ישראל ובנק הדואר חשופים לתביעה פלילית שדינה עד 10 שנות מאסר ולקנסות כבדים אם יעבירו מזומנים לעזה". כך מתריע היום יאיר דגן, מנכ"ל חברת אמנט המתמחה במניעות הלבנות הון ומימון טרור. לדברי דגן, הנחשב לאחד המומחים בארץ בתחום מניעת מימון טרור, דואר ישראל יהיה חשוף גם לתביעות נזיקין של נפגעי טרור על כל פעולת טרור של החמאס שתצא מרצועת עזה לאחר העברת הכספים אליה. דבריו של דגן באים על רקע הידיעות בימים האחרונים ולפיהם בנק ישראל אישר את הפסקת פעילותם ומעורבותם של בנק הפועלים ובנק דיסקונט בהעברת מזומנים לעזה ובעקבות זאת, צפוי בנק הדואר, על פי בקשת הממשלה, לבצע פעילות זו.
לדברי דגן, החקיקה קובעת כי מי שמעביר כספים לגוף כלשהו, גם אם אותו הגוף אינו מבצע בפועל את פעולת הטרור, אלא ישנה אפשרות שהכספים יגיעו לגופי טרור-אסורה. אין ספק כי כל עוד החמאס שולט ברצועה, כספים אלה, כולם או חלקם, יגיעו לידיו, ויחולקו על פי החלטת ממשלת החמאס לגופים שללא ספק עוסקים בטרור. מה עוד שהחמאס כגוף, על כל פלגיו, מוגדר כהתאחדות בלתי מותרת עוד משנת 1989.
לדברי דגן, מי שכתב את "המדריך למניעת הלבנת הון ומימון טרור", מבחינת החקיקה, קיימות עבירות פליליות שונות הכוללות העברת כספים שכזו, הן בחוק איסור מימון טרור, הן בתקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945 והן בפקודת מניעת טרור תש"ח- 1948.
יצוין כי על פי סעיף 8(א) לחוק איסור מימון טרור "העושה פעולה ברכוש במטרה לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור או במטרה לאפשר, לקדם או לממן פעילות של ארגון טרור מוכרז או של ארגון טרור, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין".
בסעיף 9(א) נכתב כי "העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. פעולה ברכוש שיש בה כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור אף אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את מעשה הטרור או התכוון לבצעו; לענין פסקה זו די שיוכח כי עושה הפעולה היה מודע לכך שמתקיימת אחת האפשרויות האמורות אף אם לא יוכח איזו מביניהן".
דגן מוסיף ומציין כי סעיף 85(1)(ג) לתקנות ההגנה (שעת חירום) מציין כי כל אדם אשר עושה כל עבודה או מבצע כל שירות בשביל התאחדות בלתי-מותרת, אלא-אם יוכיח שהאמין בתום-לבב כי העבודה או השירות לא היו בשביל התאחדות בלתי-מותרת...לדברי דגן, העברת כספים להתאחדות בלתי מותרת, כמו החמאס, נחשבת בפסיקה כנופלת בגדר מתן שירות להתאחדות על פי סעיף זה.
כמו כן מזכיר דגן את סעיף 4(ד) לפקודה למניעת טרור בו נקבע כי "אדם הנותן כסף או שווה כסף לטובת ארגון טרוריסטי ... ייאשם בעבירה, ובצאתו חייב בדין, יהא צפוי לעונש מאסר עד שלוש שנים או לקנס עד 1000 לירות או לשני העונשים גם יחד".
לדבריו "העברת מזומנים לעזה על ידי בנק הדואר נכללת, ללא ספק, באחת או יותר מהעבירות שצוינו לעיל, ולכן בכירי בנק הדואר וחברת דואר ישראל, לא יוכלו להימנע מאחריות פלילית בהחלטה על אישור העברה כזו".
לאור סעיפים אלה מתריע דגן כי בנוסף לאחריות פלילית, מיד עם תחילת העברת הכספים, בנק הדואר יהיה חשוף לתביעות נזיקין של נפגעי טרור ובני משפחותיהם. "הכוונה" אומר דגן "היא לפיגועים באחריות החמאס שיתרחשו לאחר תחילת העברת הכספים". דגן מציין כי תביעות אלה עלולות להתממש הן בארץ והן בארה"ב. "נכון להיום, בנקים שונים ברחבי העולם נתבעו בארה"ב בידי נפגעי טרור על מעורבותם בהעברות כספים לארגוני טרור. יש לציין כי מעורבות זו כללה בדרך כלל ניהול חשבונות של ארגוני צדקה הקשורים לארגוני הטרור, והעברת כספים מחשבונות אלה לחשבונות ארגוני צדקה בשטחים. לדבריו, הבנקים הנתבעים משתמשים בטענות הגנה כגון - ההעברות בוצעו במסגרת שירותי בנקאות שגרתיים, וכן כי לא היה בידיהם מידע על מעורבות הלקוחות שלהם או המוטבים בפעולות טרור וכו' . "העברה של מזומנים לממשלת החמאס, גם שהיא באישור הממשלה, היא העברה ישירה של הכספים לארגון. כאן יש לציין כי ארגון החמאס הוכרז כארגון טרור על ידי ממשלת ארה"ב, ולכן, במידה ובנק הדואר ייתבע בארה"ב על סיוע כספי לארגון זה (ומתן שירותי העברת כספים נחשב לכזה), יהיה זה קשה לטעון כי הדבר נעשה בתום ללב ובחוסר ידעה כי יעד הכספים אינו ידוע".
דגן מציין כי בארץ הוגשו, עד כה, מספר תביעות נזיקין נגד הרשות הפלסטינית והחמאס על ידי נפגעי פעולות טרור על אחריותם לפעולות אלו. תביעות אלה עדיין מתבררות בבתי המשפט.