שגריר ישראל במצרים לשעבר, צבי מזאל, קובע כי הסכם השלום בין ישראל למצרים, אשר קיים מזה 29 שנים, הוא איתן, וכי על אף העימות בדרום הארץ חשוב לזכור כי רוב רובו של הגבול הוא גבול של שלום שעליו לא שומרות אוגדות צבא שלמות.
מזאל מסביר כי כל מדינות ערב רואות עצמן כחלק מאומה אחת, לה שפה אחת, תרבות אחת, דת אחת וזהות לאומית אחת, דבר שגורם להזדהות מיידית של המצרים עם העם הפלסטיני, אולם בין מדינות ערב ישנן גם אינטרסים סותרים שבאים לידי ביטוי בשלל סכסוכים כמו זה שבין סורי לעיראק או זה שבין לוב לאלג'יר.
לדבריו, מצרים מרגישה קרועה כי מצד אחד מדובר בסכסוך של חלק מהאומה הערבית מול מה שנתפס כ'אוייב המשותף' שזוהי מדינת ישראל, אולם מנגד היא מחויבת גם להסכם עם ישראל ועושה הכל על מנת לשמור אותו קיים.
מזאל מציין, כי מצרים מפחדת מזליגה של מה שקורה ברצועה לתוך שטחה, כחלק מהפחד מעליית קרנה של תנועת 'האחים המוסלמים' אחותה התאומה של החמאס, אשר הוקמה לפני שמונים שנה, וכבר שבעים שנה שהשלטון המצרי נלחם בה.
לטענת מזאל, הכוחות האסלאמיים מהווים את האיום מספר אחת על המשטר המצרי ועל כל המשטרים הערביים. להערכתו, אם היו מתקיימות בחירות חופשיות במדינות ערב, הרי שהתנועה הייתה זוכה ב30%-40% מהקולות בכל אחת מהמדינות.
לדבריו, זאת הסיבה שמצריים איננה נוקטת עמדה ברורה באשר למלחמה, והיא מצד אחד מגנה את מהלכי ישראל, אולם מנגד היא תוקפת בחריפות את חמאס ומאשימה אותו באחריות לגורלם של תושבי הרצועה.
לסיום מזהיר מזאל מפני זלזול בכוחה של מצרים, וקובע כי "מצרים נמצאת שם, הגבול של הרצועה וישראל הוא עם מצרים, ואסור לזלזל בכוחו של המשטר המצרי שהוא עדיין הגורם המשפיע באזור, חמאס יודע שהוא תלוי במצרים, ורק מצרים יכולה להביא לפתרון העניין.