מנכ"ל האוצר לשעבר, פרופ' בן ציון זילברפרב, אומר בראיון ליומן הצהריים של ערוץ 7, כי השאלה האם מלחמה היא טובה לכלכלה או רעה לכלכלה היא שאלה מורכבת, שתלויה לא מעט בשאלה כיצד המדינה נכנסת לתוך אותה מלחמה.
זילברפרב מציין שתי דוגמאות, האחת טובה והשנייה רעה. "מלחמת ששת הימים תפסה את המשק בתוך מיתון עמוק והמלחמה וההוצאות הציבוריות שאחריה, גם בתיקון הנזקים וגם בהשקעות בבניה בסיני ובמקומות האחרים שכבשנו הביאו ליציאה מהמיתון, לעומתה מלחמת יום הכיפורים תפסה את המשק במצב של גאות עם לחצים אינפלציוניים, והביאה את המשק לסחרור אינפלציוני ממנו יצא המשק רק כעשור לאחר מכן".
זילברפרב מסביר, כי ההוצאות הנגרמות בעקבות המלחמה הן בעלות האופצייה להוציא את המשק מהמיתון, אולם לדבריו, "ההוצאות הגבוהות של צה"ל על חידוש מלאים לאחר המלחמה מופנות רובן לייבוא תחמושת מחו"ל, דבר שלא יסייע למשק הישראלי אלא דווקא למשקים אחרים".
"גם הנושא של אובדן ימי עבודה בדרום הארץ עשוי להזיק למשק בטווח הארוך, לעומת ההרס הפיזי שנגרם באזור המאוים על ידי רקטות הקסאם, אשר דווקא עשוי לסייע למשק, בכך שהוא יספק עבודה לקבלני בנייה ושיפוצים אשר יעסקו בתיקון הנזקים", הוסיף.
את עליות השערים הנמשכות בבורסה לאורך כל ימי הלחימה מסביר זילברפרב בהערכתם של גורמים בשוק ההון, לפיה השפעת המלחמה על המשק לטווח ארוך תהיה זניחה, זאת בדומה למלחמת לבנון השנייה שכמעט לא השפיעה על המשק מבחינה כלכלית, זאת על אף הנבואות הקודרות שהופרחו במהלכה.
לגבי התאוששותו של דרום הארץ מהמלחמה אומר זילברפרב כי , "טיבם של הדברים שהם חוזרים, אולם התקופה שבה אנחנו מצויים, תקופה של מיתון עולמי וירידה בביקושים בכל השווקים, לא תסייע למפעלים בדרום להתאושש, וטווח הנזק עשוי להיות גדול מזה שנגרם כתוצאה ממלחמת לבנון השנייה".