המשבר בשוק אגרות החוב הקונצרניות, אותן אגרות חוב שהנפיקו גורמים פרטיים בשוק ואשר פרעונן מוטל בספק בעקבות המשבר הפיננסי העולמי, מביא את האוצר להדק את הפיקוח על השוק הזה שהיה שוק פרוץ למדי בשנים האחרונות.
שר האוצר חתם היום על תקנות המחדדות מספר סוגיות בתחום הפיקוח. אחת התקנות הייחודית לישראל, תחייב את החברות לדווח במסגרת דו"ח הדירקטוריון שלה את המקורות הכספיים שמהם היא צפויה לפרוע את התחייבויותיה במהלך השנתיים שלאחר מועד הדו"ח התקופתי, דיווח שיחייב את החברה להזהיר במקרה של חשש צפוי ליכולת פירעון של אגרות חוב.
במסגרת התקנות, תחוייב חברה המנפיקה אגרות חוב לפרסם טבלה, שתרכז את כל הנתונים של כל הסדרות שהנפיקה, לרבות מועדי הפירעון, שיעורי הריבית, זכויות ההמרה, השווי ההוגן של ההתחייבויות, יחס ההמרה, פרטים בדבר הנאמן ועוד.
למעשה, יהיה זה ריכוז תמציתי של מידע המצוי ברובו באופן מפוזר בדיווח השוטף של החברה. כמו כן, תציין החברה שעמדה במהלך תקופת הדוח בהתחייבויות ובתנאים שאותם הבטיחה למחזיקי האג"ח, לרבות רישום השעבודים לטובת המחזיקים, דיווח אם במהלך התקופה הרלוונטית התרחשו אירועים שהיוו עילה להעמדה לפירעון מיידי, רמת החשיפה של החברה בעקבות אירועים כאלה, הפעולות שביצע הנאמן כדי להתמודד עם סיכון לאי-החזרת האג"ח ועוד.
כמו כן יהיה על מנפיקות האג"ח לפרסם פרטים על הנכסים ששועבדו לטובת המחזיקים ולגלות למחזיקים אודות הערכות שווי שקיימות בחברה. דיווח זה יתקיים בשני מישורים. אם יהיה בידי החברה באותו מועד הערכת שווי ששימשה לצורך קביעת ערכם של נכסים משועבדים בדוחות הכספיים שלה, יהיה עליה לצרף אותה לדוחות עצמם. גם במקרה בו החברה בוחרת להזמין הערכת שווי עבור נכס שבכוונתה לשעבד יהיה עליה לפרסם אותה במלואה, אבל בנסיבות אלה יהיה עליה גם לעדכן את הערכת השווי.
לדברי שר האוצר, רוני בר-און, "התקנות צפויות להרחיב את בסיס המידע שיהיה בידי הציבור וכתוצאה מכך לייעל עוד יותר את הפיקוח הציבורי והרגולטורי על החברות המנפיקות".