דני איילון, שגריר ישראל לשעבר בארה"ב ומראשי 'ישראל ביתנו', קובע כי אל לה לישראל להסכים להפסקת אש עם החמאס במידה והפסקה זו לא תכלול מכה ביטחונית ומדינית לארגון.
לטעמו של איילון המלחמה בדרום החלה מאוחר מדי ויתכן ולו הייתה נפתחת בשלב מוקדם יותר לא היינו מוצאים את עצמנו במציאות הנוכחית ולפרופורציות הנוכחיות, אך משהחלה הפעולה הרי שיש לברך עליה ולתמוך בממשלה ובצבא.
לדבריו על ישראל לנצל את הלחימה הנוכחית להשגת מכה מדינית משמעותית לחמאס, שכן לאחר מלחמת לבנון איבדה ישראל את כושר ההרתעה שלה ובכך הובילה להתלקחות בדרום, וכן כתגובה להתנתקות שבה התקפלה ישראל בפני הטרור ובכך חיזקה את התקוות הטרוריסטיות להמשך התקפלות ישראלית.
כיוון שכך לדברי איילון לאחר שיצא צה"ל לפעולה אסור לו ליסוג אחור ללא הישג צבאי ומדיני, וכל הסדר צריך לכלול פיקוח הרמטי על הרצועה כך שלא ניתן יהיה להחדיר לאזור אמל"ח, וכל ניסיון שכזה יוביל תגובה מאסיבית של ישראל.
הוא מציין בדבריו שהזכות להגנה עצמית מעוגת בחוקת האו"ם ועל כן הסדר שכזה שיכלול תגובה קשה מצדה של ישראל על כל פעילות טרור מעוגן גם הוא בתקנות האו"ם.
עם זאת קובע איילון כי על ישראל להקפיד שהגורם עמו באה ישראל בדברים לא יהיה החמאס עצמו שבו איננו מכירים אלא גורם שלישי שניתן לסמוך עליו. איילון אינו מציע שישראל תהיה זו שתתמקם במקום כדי לאכוף את ההסדר, מהלך שיגרור סיכון חמור של חיילינו. כמו כן הוא לא מעריך שלא ארצות הרבית ולא מדינות האיחוד האירופי תמהרנה להציב את חייליהן ולסכן אותם בזירה זו. עם זאת לטעמו יש לשקול את הדברים ולמצוא את הגורם שיוכל לאכוף את ההסדר המדובר.
בדבריו התייחס איילון גם לגירוש השגריר הישראלי מוונצואלה. לטעמו יש להתייחס למהלך בחומרה רב. הוא מזכיר כי צ'אבז הציב את עצמו בצידם של הגורמים האנטישמיים החריפים ביותר. הוא מזכיר את קשריו הידידותיים של צ'אבז עם נשיא איראן, ולהערכתו העם בוונצואלה אינו עומד מאחורי עמדות מנהיגו.
להערכתו המניע היחיד להמשך השארת השגריר הישראלי בוונצואלה הוא הטיפול בקהילה היהודית שם ודאגה למחות מעת לעת על התנהלות הממשל שם.