בחסות שגרירות תורכיה בישראל, מתקיימת בימים אלה בבית התפוצות שבתל אביב תערוכת התצלומים "בתי כנסת בתורכיה: מקדשים של סובלנות". זאת במסגרת האירועים לציון 85 שנה לרפובליקה התורכית. התערוכה הייחודית כוללת למעלה משבעים תצלומים של בתי כנסת שאותם צילם הצלם איזט קריבר שאיתר והדגיש פרטים קטנים וייחודיים בבתי הכנסת שהיוו מוקד גאווה לקהילות היהודיות בתורכיה.
במשך מאות רבות הייתה האימפריה העות'מאנית כור היתוך למגוון של תרבויות ודתות שחיו בתוך גבולותיה. כיום, תורכיה המודרנית מתגאה בסובלנות שהיא מגלה, במיוחד כלפי יהודים שמצאו מקלט בשטחי האימפריה העות'מאנית לפני יותר מחמש מאות שנה, לאחר שנמלטו מהאינקוויזיציה בספרד בשנת 1492.
הופעתם של יהודי ספרד בשערי האימפריה העות'מאנית בעקבות הגירוש, לא הייתה הפעם הראשונה שבה מצאו פליטים יהודים מקלט בשטחה. כבר במחצית הראשונה של המאה ה-14, הגיעו לאימפריה יהודים אשכנזים, פליטים שנמלטו מפוגרומים באירופה; כאלה שברחו מסיציליה ומסלוניקי בתחילת המאה ה-15 וזכו בחירותם עם הגיעם לגבולות האימפריה העות'מאנית. מדיניות השערים הפתוחים והסובלנות הביאו לאימפריה יהודים מגרמניה, מצרפת, מאיטליה, מהונגריה ומרוסיה.
יהודי ספרד הביאו עמם עידן של צמיחה, ידע בתחומי האמנות, המסחר, הרפואה, הדפוס, תעשיות הנחושת, הטקסטיל והאריגה, הצביעה והבורסקאות. בכך תרמו למולדתם החדשה מניסיונם העשיר בספרד של תור הזהב. באווירת החופש והסובלנות של המשטר העות'מאני, יהודים, שמילאו תפקידים מרכזיים בארמון המלוכה הספרדי, תפסו עמדות מפתח בחצרות השליטים של האימפריה העות'מאנית. רוב הרופאים בחצרו של הסולטאן היו יהודים אשר נהגו להתלוות אליו במסעותיו.
ע"פ ממצאים ארכיאולוגיים, קהילה יהודית התקיימה באימפריה העות'מאנית לפני בואם של מגורשי ספרד. יהודים חיו באנטוליה כבר במאה ה-3 לפני הספירה. היה טבעי שביישובים המאוכלסים בקהילות יהודיות, יהיה לפחות בית כנסת אחד לקהילה.
בניית בתי כנסת בתורכיה החלה כבר במאה ה-3 לספירה ונמשכה עד המאה ה-20. הארכיטקטורה שלהם הושפעה מסגנון הבניה המקומי העשיר. ראוי לציון בית הכנסת בסרדיס, הנחשב לאחד המפוארים והעתיקים ביותר מבין בת"כ שנבנו במאה ה-3 לספירה. שרידים של בי"כ בסרדיס נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בשנות ה-60 של המאה ה-20.
בשנת 2005 פנה נשיא הקהילה היהודית בתורכיה, מר סילביו עובדיה, לאיזט קריבר, צלם בעל שם עולמי עטור בפרסים בינלאומיים, והציע לו לתעד את כל בתי הכנסת בתורכיה במטרה לשמר את זכרם ולהנציחם. במהלך התחקיר יצר איזט קריבר קשרים עם מנהיגי הקהילות היהודיות באיסטנבול, באנקרה, בבורסה, בצ'נאקאלה, באדירנה ובערים אחרות בתורכיה. מהמחקר שערך הצלם עולה כי בתורכיה יש יותר מ-60 בתי כנסת. רבים מוזנחים, מקצתם נטושים ואחרים שימשו למטרות אחרות או נהרסו כליל.
"הצלם איזט קריבר איתר ותיעד בתי הכנסת, ובעבודתו הקפיד להדגיש את הפרטים הקטנים של אותם "מקדשי מעט" שהיו בעבר גאוותה וליבה של הקהילה היהודית בתורכיה לפני שפגעי הזמן והטבע יהרסו את תפארתם ועושרם. משימתו זו הוכתרה בהצלחה", מציינים בבית התפוצות.
בית התפוצות, מוזיאון העם היהודי, המציין 30 שנה להקמתו, חונך בתערוכה זו אולם תצוגה חדש. תערוכה זו הינה השלישית במספר שנפתחה בחודש האחרון בקומת הלובי החדשה והמורחבת של המוזיאון – המשמשת כקומת גלריה לתערוכות מתחלפות, עמדות מחשב לחיפוש במאגרי המידע, חנות חדשה ועוד.
אוצרת מתאמת בבית התפוצות: גאולה גולדברג. מעצב התערוכה: האדריכל אורי גלזר.