שופטי בג"צ דחו היום את עתירת הפורום המשפטי למען א"י שתבע כי הוועדה לבחירת שופטים תכונס וימונו שופטים גם בתקופת כהונתה של ממשלת מעבר.
הוועדה לא מתכנסת על אף ששר המשפטים מבקש לעשות זאת, בשל התנגדות נשיאת בית המשפט העליון ושני החברים הנוספים בוועדה לבחירת שופטים, המתנגדים לכך, בטענה שלממשלת מעבר אין סמכות לבצע מינויים.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה שהיתה בעד כינוס הוועדה בתקופה שבה הודיע רה"מ אולמרט על התפטרותו השתנתה לאחר שהממשלה הפכה לממשלת מעבר על פי חוק.
השופטים קובעים כי אין מקום להתערב בסוגיה שכן החלטת שר המשפטים שלא לכנס את הוועדה (בשל התנגדות חבריה שופטי בית המשפט העליון) הינה סבירה "סוגיית מינוי השופטים החדשים מצויה במרכז מחלוקת ציבורית‑פוליטית, אשר מקבלת משנה תוקף בתקופת ממשלת מעבר."
הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, טען כי המינוי ראוי לאור חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה שתמך בשעתו בעמדת שר המשפטים. ולנוכח הצורך החיוני במינוי שופטים חדשים. בפורום טענו כי אם ממשלת מעבר רשאית לנהל משא ומתן מדיני ולשחרר אסירים פלסטינים כפי שאישר בג"צ, היא יכולה למנות גם שופטי שלום.
לחילופין טענו עו"ד יצחק בם ועו"ד דן לנדאו ב"כ הפורום כי יש להורות על כינוס הוועדה לשם בחירת שופטים לערכאות הנמוכות הסובלות ממחסור גדול בשופטים. ולא לבית המשפט העליון שנשיאתו ממאנת למנות אליו שופטים .בפורום טענו כי לוועדה יש אופי מקצועי ושופט אינו נבחר ציבור וכפוף לדין בלבד; לנציגי הממשלה והכנסת החברים בוועדה יש שיקול דעת עצמאי והרכבה של הוועדה המאזן בין כוחות שונים ואינו שיקוף של מצב פוליטי.
שר המשפטים הדגיש בתשובתו את הצורך הדחוף והחיוני במינוי שופטים בכל הערכאות וטען כי על פי החוק הקובע שחברי הכנסת החברים בוועדה ממשיכים בכהונתם גם אם חדלו להיות חברי כנסת, אין מניעה מלכנס את הוועדה.
המדינה טענה כי החלטת השר הינה סבירה וכי על ממשלת מעבר לפעול באיפוק רב בהפעלת סמכויותיה לגבי כל אותם עניינים שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם במהלך תקופת המעבר, ומדגישה כי ככל שמידת החיוניות גוברת כך תקטן מידת האיפוק הנדרשת.
היועצת המשפטית של הכנסת טענה כי אין סמכות "למנוע מניעה מוחלטת מלכנס את הוועדה בתקופת ממשלת מעבר, לאור החוק והפסיקה".כי המחוקק ביקש שעבודת הוועדה תהיה רצופה וללא כל קשר לבחירות.
בג"צ מתח בחקורת חריפה על היועצת המשפטית של הכנסת שהגישה את עמדת הכנסת לבג"צ על אף שלא נתבקשה:
"התייצבות מרצון (של הכנסת) עלולה לפגוע במעמדה של הרשות המחוקקת. למותר לציין כי בתהליך הפרשנות של חוק ניתן משקל מתאים – בנסיבותיו של כל מקרה – להליך החקיקה בכללותו ולהיסטוריה החקיקתית, אך באופן רגיל אין מקום לכך שהכנסת ככזו תתייצב בבית המשפט לאחר מעשה החקיקה לצורך מתן הסברים נוספים. עצם ההתייצבות עשויה, בנסיבות מסוימות, לגרוע ממעמדה של הכנסת. לא ברור גם כיצד מתקבלת או נקבעת עמדתו המשפטית או פרשנותו של המחוקק, קרי הכנסת בכללותה על כל חבריה, ביחס לחוק מסוים, וכיצד יש להתייחס לפרשנות שכזו כאשר היא מוצגת בבית המשפט על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. שוו בנפשיכם את הסיטואציה בה רואה הכנסת ימים רבים לאחר שהושלם מעשה החקיקה לבוא לבית-המשפט ולחוות-דעתה באשר לפרשנות החוק, ושוו לנפשיכם את האפשרות ש"פרשנות הכנסת" תידחה על-ידי בית-המשפט."