תמ"ג משה (מושון) וקנין, סגן מנהל מחוז דרום במד"א, מתרוצץ כבר שבועיים בין מאות הרקטות הנוחתות על יישובי הדרום, תוך סיכון חייו האישיים וזאת למען מטרה קדושה אחת – הצלת חיים. בסוף השבוע האחרון זכה לכמה רגעי נחת כשהצליח לפגוש בפעם השנייה במהלך השבועיים את בנו, אורן, בן ה-20, חייל צה"ל בשירות סדיר הנמצא מתחילת מבצע "עופרת יצוקה" בגבול ישראל עזה.
"התגעגעתי והתרגשתי כשנפגשתי פעם נוספת עם אורן, שהוא ואחיו כבר שמונה שנים נמצאים למעשה בחזית", סיפר מושון על הפגישה.
כבר שמונה שנים שחייו של מושון ובני משפחתו מתנהלים בצל הקסאמים. מושון נשוי ואב לארבעה ילדים, מתגורר יחד איתם בקיבוץ יד מרדכי שנמצא במעגל אש הקסאמים ופצמ"רים. כל אותן השנים מושון חש את אימתם בבית ובעבודה. בהפסקות האש, הוא ידע שמדובר במצב זמני אך רצה להאמין אחרת, "התרגלתי להמשיך ולתפקד", הוא אומר וחושף: "ביתי הוא מבצרי".
מושון מסביר כי רק בביתו הוא מצליח להירגע. "אני כל הזמן מעודכן, מקבל התראות על ירי טילים לעבר הדרום, לאן הם אמורים להגיע, מקום נפילתם ומצב הנפגעים. אני עובר בדרך מהעבודה הביתה דרך יישובים שנמצאים בטווח הקסאמים וכשאני מגיע לביתי בקיבוץ יד מרדכי, אני מתחיל להירגע. עד אז, אני תמיד דרוך ובהאזנה לקשר". לא פעם בדרכו למנוחה בביתו נאלץ מושון לוותר על כך ולצאת לזירות נפילות הטילים. "גם כשאני בדרכי הביתה ומתחילה התקפת טילים על אחד היישובים אני מגיע לשם במהירות", מספר מושון ונזכר באירוע שבו חייו היו נתונים לסכנה: "יום אחד נסעתי הביתה ובצומת יד מרדכי שמעתי בקשר על קסאמים שנפלו בשדרות מיד סטיתי שמאלה בצומת - לשדרות. בזירת הנפילה היו כבר צוותים שטיפלו בנפגעים הצטרפתי אליהם ותוך כדי הטיפול בהם הייתה התראת "צבע אדום' ועוד אחת, ועוד אחת... חילצנו את הנפגעים למחסה. הסתתרנו מספר דקות כאשר קסאמים נוחתים לא הרחק מאיתנו".
וקנין נושא בתואר סגן מנהל מחוז דרום. בפועל, הוא יד ימינו של מנהל המחוז, מגן יהודה שושן, יחד הם אחראים על צוותי מד"א הפועלים מגן יבנה בצפון ועד שדרות, כולל הערים אשקלון, באר שבע והקיבוצים שלאורך גדר המערכת שבגבול עזה בדרום, הפעלת מסוק מד"א/להק המוצב בכוננות בקרית גת והפעילות ההומניטארית של מד"א בהעברת פצועים פלשתינאים ממסוף ארז לבתי החולים במרכז הארץ. כמן כן, הם אחראים לדאוג לרווחתם של מאות העובדים והמתנדבים השוהים בתחנות מד"א ולסייע לצוותים הרפואיים של צה"ל בפינוי חיילים פצועים שחולצו מעומק הלחימה לבתי החולים במרכז הארץ. במקביל, שושן ווקנין גם מנהלים את המרדף האין סופי של צוותי מד"א אחר נפילות הרקטות: הם ואנשיהם מגיעים לכל מקום שבו נפל טיל וישנם פצועים, מבצעים סריקות בזירת האירוע, מאתרים פצועים בדירות שנפגעו מהדף התפוצצות הטיל או מפגיעה ישירה, מחלצים נפגעים ודואגים להחישם באמבולנסים במהירות לחדרי המיון שבבתי החולים הנערכים מראש לקליטתם.
תפקידם אינו מסתיים בכך, לאחר סיום פינוי אחרון הפצועים לבית החולים הם דואגים שהאמבולנסים יחזרו במהירות לתחנות כדי שהצוותים ירעננו את הציוד ויערכו שוב להזנקה למקרים נוספים. בין נפילת טיל לאחר, הם משתתפים בהערכות מצב שעורך מנכ"ל מד"א, רמ"ג אלי בין, השוהה כל הזמן בדרום ומעבירים את הנחיותיו לצוותים שבשטח.
את קולם הרגוע והסמכותי ניתן לשמוע תמיד ברשתות המירס והקשר דקות לאחר כל נפילת הטיל, כאשר הם כבר בזירת האירוע, מעבירים הנחיות לצוותים ולמוקד השליטה.