ד"ר אביעד הכהן, דיקן מכללת שערי משפט, מסביר בראיון לערוץ 7, כי הנוהל לפיו ניתן לפסול רשימה מלרוץ לכנסת הוא נוהל המקובל כמעט בכל מדינה דמוקרטית, ונובע מההנחה שדמוקרטיה איננה חופש גמור ועליה להתגונן מפני מי שמנסה לפגוע בה.
ד"ר הכהן מספר, כי בישראל נחקק החוק המאפשר למנוע ממפלגות להתמודד בבחירות, בשנת 1985, זאת בעקבות הבחירות שנערכו בשנת 1984, בהן לא צלחו נסיונות של גורמים שונים למנוע את ריצתן לכנסת של תנועת כ"ך של הרב מאיר כהנא והתנועה המתקדמת לשלום של מוחמד מיערי.
ד"ר הכהן מסביר, כי החוק הישראלי מונה שלוש עילות בגינן ניתן לפסול מפלגות מהתמודדות לכנסת. העילה הראשונה היא שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, עילה שנייה היא הסתה לגזענות והעילה השלישית היא תמיכה במאבק מזוין של גורם זר נגד ישראל.
"מדובר בריטואל החוזר מידי מערכת בחירות וחוזר גם היום, במסגרתו מוגשות לועדת הבחירות המרכזית בקשות לפסילה, והוועדה מכריעה בהם לא פעם על פי ההשתייכות הפוליטית של חבריה, וניתן לדעת בדרך כלל מראש מה יהיו החלטות הוועדה, זאת משום שוועדת הבחירות, מלבד השופט העומד בראשה, היא גוף המורכב מנציגי המפלגות שהם אנשים פוליטיים", קובע ד"ר הכהן.
לדבריו, "בג"ץ קבע מבחנים מאד חמורים לאפשרות הפסילה, זאת על מנת למנוע ניצול לרעה של הסמכות הנתונה בידי ועדת הבחירות המרכזית. בג"ץ הוא גם הפוסק האחרון בסוגיה מכיוון שכמעט על כל החלטה של הועדה ישנו ערעור לבג"ץ, ועל כן הציעו כבר להעביר את ההחלטה בנושא מועדת הבחירות הישר אל בית המשפט העליון".
ד"ר הכהן מציין, כי על אף שוועדת הבחירות פסלה לא אחת רשימות מועמדים כאלו ואחרות, הרי שכמעט כל הפסילות בוטלו בבג"ץ, ולמעשה מלבד פסילתו של הרב מאיר כהנא בבחירות שנערכו בשנת 1988, לא נפסלה אף רשימת מועמדים אחרת מלרוץ לכנסת.