אדם שנעצר ונלקח לבית מעצר תבע את המדינה לאחר נלקחה ממנו תעודת הזהות על ידי אחד הסוהרים וכשהשתחרר לא הוחזרה התעודה לידיו.
לטענת התובע, נגרם לו נזק חמור כתוצאה מכך, ושלושה ימים לאחר מכן ומשהתעודה לא הוחזרה, הגיש את התביעה על סך 17,800 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לו.
הנתבעת הכחישה את הטענות, כאשר לדבריה התובע לא הפקיד דבר, אין בידיו ספח הפקדה כפי שצריך להיות על פי הנהלים, כפי שהדבר משתקף מדו"ח ראיון אסירים ומפקודת הנציבות. עוד טענה כי אין הצדקה לסכום התביעה ובוודאי לא לאחר שלושה ימים.
התובע חזר על טענותיו והסביר כי קיימת קנוניה לגנוב את תעודת הזהות שלו, לשתף פעולה עם מחבלים, ולא יתכן כי המדינה לא תחזיר מסמך אשר נלקח על ידה.
השופטת גלית צגלר דחתה את תביעתו "לאחר שבחנתי את הטענות, לא מצאתי כי יש מקום לדחות את הדיון, בשעה שהתובע לא הגיש כל מסמך התומך בבקשתו, לא את הספח אשר היה אמור להיות ראשית ראיה לכך שהתעודה אומנם הופקדה, ולא כל ראיה אחרת לגבי הנזק הנטען... יתירה מכך, לא היתה כל מניעה לבקש תעודת זהות חדשה על סמך הצהרה כי התעודה אבדה או נגנבה כטענתו, להגיש תלונה במשטרה על מנת שדבריו יבדקו, אולם הוא לא עשה דבר בנושא זה".