אתי אשכנזי, בת 53, תושבת בת ים מתנדבת כבר הרבה שנים בעיר בת ים, בכל מה שאפשר: קשישים, חולי נפש, חיילים. מן ג'וק כזה. לשבת במרכז, בבית, כשהלחימה בדרום מתמשכת לא עשתה לה טוב, אז היא החליטה שגם היא, בלי קשרים או חיבורים לארגונים גדולים יכולה לארגן משהו. אפילו משהו גדול.
היא פנתה לרס"ר דודי מחטיבת 401 בשיריון, החטיבה אותה מאמצת העיר בת- ים שאשכנזי פגשה אותו פעמים רבות בהתנדבויות קודמות ואמרה לו שהיא רוצה להגיע לגבול הרצועה ולעשות לחיילים שמח בדבר הכי ישראלי שיש: "על האש".
משם הכל זרם לה, כי אשכנזי מאמינה שכולם רוצים לעזור: היא הלכה לסופר השכונתי וגרמה לו לתרום בקבוקי שתייה, מהקצב באזור היא קיבלה קצת בשר, מחברות ובעלי חנויות מעט תרומות, גם מהאמא ואפילו מבית הכנסת של האבא ובקיצור, סובבה את כולם והרימה ערב כיף, עם הרבה אוכל טוב, ל-150 חיילים.
דודי הרס"ר שולח לה משאית להעמיס, הילדים, הבעל ועוד כמה חברים התנדבו לבוא ולנפנף (למרות הפחד) ואשכנזי, קורנת מאושר אומרת שהזכות להרים דבר כזה זו המתנה הטובה ביותר שקיבלה ליום הולדתה שחל השבוע.
היא פנתה לרס"ר דודי מחטיבת 401 בשיריון, החטיבה אותה מאמצת העיר בת- ים שאשכנזי פגשה אותו פעמים רבות בהתנדבויות קודמות ואמרה לו שהיא רוצה להגיע לגבול הרצועה ולעשות לחיילים שמח בדבר הכי ישראלי שיש: "על האש".
משם הכל זרם לה, כי אשכנזי מאמינה שכולם רוצים לעזור: היא הלכה לסופר השכונתי וגרמה לו לתרום בקבוקי שתייה, מהקצב באזור היא קיבלה קצת בשר, מחברות ובעלי חנויות מעט תרומות, גם מהאמא ואפילו מבית הכנסת של האבא ובקיצור, סובבה את כולם והרימה ערב כיף, עם הרבה אוכל טוב, ל-150 חיילים.
דודי הרס"ר שולח לה משאית להעמיס, הילדים, הבעל ועוד כמה חברים התנדבו לבוא ולנפנף (למרות הפחד) ואשכנזי, קורנת מאושר אומרת שהזכות להרים דבר כזה זו המתנה הטובה ביותר שקיבלה ליום הולדתה שחל השבוע.