היום (רביעי) יתקיים ערב הפתיחה של תערוכת הטוליפים של מנשה קדישמן, צייר ופסל בשילוב עם שיריו של עו"ד חיים שטנגר במוזיאון לאמנות ישראלית רמת-גן עם מאות מוזמנים.
בהקדמה לקטלוג התערוכה, כותב האוצר הראשי מאיר אהרונסון:
"הקשר בין שירה לציור אינו קשר מקרי: שירה היא תמצית וציור הוא תמצית. יכולתו של המשורר לנקות מלים בשירה דומה ליכולתו של הצייר לנקות ציור.
שניהם עוסקים בדימויים ושניהם מקיימים בתוכם את כללי המשקל, הקומפוזיציה והיופי. שניהם מדברים אלינו, שניהם שפה".
מנשה קדישמן, צייר ופסל, פגש בשיריו של חיים שטנגר, משורר. התוצאה: ציורים של טוליפים. ציורים ההופכים את המלים לדימוי חד, נקי וברור. אבל המלים מופיעות בציור, וכך הופכות גם הן לציור.
הטוליפים שכידוע לא הופיעו ברפרטואר הציור של מנשה קדישמן הם הצבעונים (בעברית) - פרח בר ישראלי שהיה נפוץ בשכבר, אך כמו רבים הולך ונעלם. אין זה הטוליפ ההולנדי המתורבת והגדול, אלא פרח בר קטן, נחבא אל הכלים, בצבעי אדום צהוב, יפה וצנוע שקשור למקום.
"הקשר בין הצייר למשורר גם הוא קשר ישראלי נכחד. פעם, כשהיו הטוליפים הישראליים פורחים בכל מקום, בדיונות החוף ובגבעות הכורכר, היה גם קשר בין האמנויות. הציירים תקשרו עם המשוררים, הפסלים עם התיאטרון, הסופרים עם הרקדנים, והמוזיקאים עם השחקנים בקשר שהיה פורה ומפרה; קשר שיצר תרבות; קשר שאבד, ורק שמורות קטנות נשארו ממנו, מוגנות, כמו שמורות הצבעוני הישראלי. זו אולי הסיבה העיקרית לתערוכה זו. תערוכה המעלה שוב את הקשר הזה. תערוכה המציגה את המפרה והמופרה, את הקשר בין האמנויות שהופך לתרבות", אומרים במוזיאון.