סקר חדש של מכון "משואה" ללימודי השואה, שנערך לרגל יום השואה הבינלאומי המצוין ברחבי העולם ב-27 לינואר, מגלה כי כ-48% מבני הנוער בישראל סבורים כי השואה היא האירוע המשמעותי במאה השנים האחרונות. לעומתם, רק 42% הצביעו על הקמת המדינה כאירוע המשמעותי ביותר, ועוד כ-10% הצביעו על אירועים אחרים, ביניהם ההתנתקות.
הסקר נערך במכון "משואה" ללימודי השואה בחודשים נובמבר 2008 - ינואר 2009, בקרב 513 נסקרים מ-14 בתי ספר ברחבי הארץ: 242 תלמידים מבתי ספר בפריפריה, ו-271 תלמידים מבתי ספר במרכז הארץ.
מהסקר עולה עוד כי הנוער הישראלי מגלה רגישות להלכי רוח של גזענות והסתה: כ-35% מהתלמידים סבורים שהחברה הישראלית היא חברה גזענית. הבדלים בולטים בין תלמידי הפריפריה למרכז: 41% תלמידי הפריפריה סבורים כי החברה הישראלית הינה גזענית בעיקרה, לעומת רק 29% מבני הנוער במרכז. 31% מהמשיבים סבורים שהחברה הישראלית היא סובלנית בעיקרה. 20% חושבים שהמשטר הדמוקרטי מונע גזענות, ורק 15% סבורים שכעם שסבל מרדיפות גזעיות אנחנו רגישים לנושא ולכן איננו חברה גזענית.
התלמידים מוצאים שהגזענות נמצאת במרחבים רבים בחייהם, ובעיקר בסביבת בית הספר: 32% חושבים שקיימות תופעות גזעניות במערכת החינוך, ו-30% סבורים שקיימות תופעות כאלו במגרשי הספורט. 20% רואים תופעות גזעניות במועדונים. רק 13% חושבים שאין תופעות כאלו במדינת ישראל.
מנכ"ל מכון "משואה", איה בן נפתלי, התייחסה לממצאים ואמרה כי "מבין הנושאים שנסקרו השנה, הנתונים על תופעות של גזענות והסתה בחברה הישראלית הם בוודאי המדאיגים ביותר. מכון משואה פיתח תוכניות חינוכיות המאפשרות לתלמידים להתמודד עם שאלות העומדות ביסוד תופעות אלה".
עוד נשאלו התלמידים מהו המקור המשמעותי ביותר ללימוד נושא השואה. רק 16% מבני הנוער סבורים ששיעורי ההיסטוריה בבתי הספר מהווים מקור משמעותי ללימודי השואה. 51% סבורים כי המשלחות לפולין הן המקור המשמעותי ביותר ללימודי השואה (תלמידי הפריפריה - 55% ותלמידי המרכז 47%). 19% סבורים כי מוזיאונים וסמינרים במכוני שואה הם המקור המשמעותי ביותר, ואילו 14% סבורים כי אלו סרטי קולנוע, הטלוויזיה והאינטרנט.
יצוין כי בשנת 2008 לא יצאו כלל "המשלחות הממלכתיות" אשר מהוות מסגרת ארגונית וחינוכית בעיקר למסעות לפולין של תלמידים מהפריפריה, הנתמכים ע"י מקורות מימון שונים. על כך אמרה בן נפתלי: "בשנה החולפת יצא המספר הנמוך ביותר של משלחות לפולין, עקב העלייה התלולה בעלות המסע. 'המשלחות הממלכתיות' לא יצאו כלל. מעניין לראות שדווקא תלמידי הפריפריה שמים משקל גדול יותר על משלחות לפולין כמקור העיקרי לעיצוב זיכרון השואה - 55% לעומת רק 47% מבין תלמידי המרכז".
נתון מעניין נוסף מעלה כי בחברה הישראלית של ראשית המאה ה-21 מוטמע זיכרון השואה ברובד הבסיסי ביותר של התודעה החברתית-לאומית. למרות שכ-76% מהתלמידים מעידים שאין להם קשר משפחתי או ביוגרפי עם נושא השואה, לא פחות מ-59% מספרים שנושא השואה נדון בביתם. בן נפתלי: "החינוך לערכים נובע במידה מכרעת מהחינוך במסגרת התא המשפחתי. נוכחות זיכרון השואה בשיח המשפחתי, היומיומי, הוא בעל השפעה מעמיקה וארוכת טווח שאינה פחותה מהפעילות החינוכית הפורמאלית והבלתי פורמאלית של מערכת החינוך".