משפחה תבעה את קופת החולים מאוחדת מאחר וזו סירבה לממן לבנם ניתוח נוסף של השתלת שתל קוכליארי באוזנו השמאלית. הקופה סירבה לממן את הניתוח להשתלת השתל השני ורק לאחר שהוגשה בקשה לסעד זמני מטעם הוריו, אישרה ועדת החריגים מימון 50% מעלות ניתוח השתל והשתל עצמו.
בנם של התובעים, איתי בן העשר, מבקש כי הקופה תישא בעלות התקנת השתל השני במלואו, ולא כפי שאישרה וועדת החריגים. הקופה טוענת כי על פי הקבוע בסל התרופות איתי אינו זכאי להשתלת השתל השני במימון הקופה ומבקשת לדחות תביעתו.
איתי כבן 10 נולד עם חירשות דו- צדדית עמוקה, עבר השתלת שתל קוכליארי באוזנו הימנית בגיל 20 חודש. הניתוח של השתל הראשון עבר בהצלחה ומתפקד באופן תקין ואיתי במהלך השנים פיתח כישורי שפה והוא שולב כלומד בכיתה רגילה.
איתי באמצעות הוריו הגיש בקשה למימון שתל נוסף באוזנו השניה ובקשה זו נדחתה ע"י הקופה ב- 2007 בנימוק כי בסל הבריאות כלול שתל יחיד וכי לא עלה מהבקשה כי יש פגם תפקודי בשתל הקיים.
ביום 25.2.07 הגיש התובע בקשה לוועדת החריגים לאישור חריג של מימון ההשתלה הנוספת,ועדת החריגים דנה בעניינו והחליטה לאשר 50% מעלות ההשתלה .
השופטת אורנית אגסי כתבה כי מבחינה לשונית פורמלית כעולה מכל הוראות החוק והתוספת, ניתן לראות על פני הדברים כי המחוקק בחר לנקוט בלשון רבים, היינו "שתלים". בנוסף השתל הקוכליארי, מופיע בסל מראשיתו ללא הגבלת כמות ובלשון רבים.
"אילו סבר המחוקק כי יש להעניק למבוטחים שתל אחד, לא היה נוקט המחוקק בלשון רבים במספר מקומות בהוראותיו. לא זו בלבד, אלא שהמחוקק השתמש באופן פוזיטיבי במספר מקומות במונח שתלים ועל כן לא ברורה לי פרשנות הקופה כי המדובר בשתל אחד בלבד", כתבה.
לסיום כתבה "סבורה אני כי לא בית הדין הוא זה הצריך להכריע בפרשנות בפרקטיקה הרפואית הראויה , האם נכון בחירשות דו צדדית כי יבוצע שתל אחד בלבד או שניים. החוק קבע בצורה מפורשת את המונח שתלים ובכך הוא הותיר את שיקול הדעת הרפואי בידי הרופאים המטפלים וכל מקרה לגופו האם יש לבצע שתל אחד או שניים. אולם ברגע שהחליט הרופא המטפל של איתי כי במצבו יש לבצע ניתוח שתל שני ובפרט ועדת החריגים קבעה כי מקרהו של איתי חריג המצדיק ביצוע שתל שני, הרי שדי בכך כדי לחייב את הנתבעת הן בביצוע ההשתלה והן במימונה".
השופטת קבעה כי היא מקבלת את התביעה ועל הנתבעת להשיב לתובעים את שיעור ההשתתפות במימון השתל בשיעור 25% ששילמו לקופה במועד הניתוח, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן על הנתבעת לשלם לתובע את הוצאות שכ"ט ב"כ התובעים בסך 7,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.