הרב פרוש הוסיף, כי שלושת המועמדים לכתר מודעים, איש איש בסגנונו, לצפיפות הקשה בכיתות, למחסור במורים, לאלימות הגואה, לנשירה הגוברת ולשכר המחנכים הנמוך. ושלושתם, כמעט בסגנון אחד, דיברו על חינוך לערכים: ערכי משמעת עצמית והנעה עצמית וכו'. ומה לגבי ערכי היסוד של היהדות? – אף לא מילה אחת.
לדבריו, הגב' לבני אפילו לא הסתירה את רצונה הגלוי להתנכל לחינוך החרדי, להצר את צעדיו, לפגוע בעצמאותו, לכפות עליו תכנים לא לו. היא "בישרה" כי בכוונתה "לכפות את לימודי הליבה גם בחינוך העצמאי על כל שלוחותיו, וכן לבטל את חוק מוסדות תרבותיים ייחודיים שעבר בכנסת הנוכחית".
גם מר נתניהו הכריז, שהוא מצדד בהנהגת תוכנית הליבה בחינוך החרדי – אך המתיק את הגלולה שלו בהודעה כי יבקש להגיע על כך להסכמה עם המנהיגות החרדית בכנסת ה-18. מר ברק אמר דברים דומים, בנאומו באותו סימפוזיון.
הרב פרוש הדגיש, כי אין זו השעה להיכנס לויכוח מחודש על נושא לימודי הליבה במקצועות החול, אך המצער הוא ששלושת המתמודדים לראשות הממשלה מקדישים בכלל לנושא זה משקל כה רב. "ומה לגבי הליבה האמיתית? קדמונינו אמרו: 'הבור ריק אין בו מים' – ואין מים אלא תורה. מדוע מסתירים מבני הנוער את עברם המפואר, מעלימים מהם את מורשת ישראל סבא – ובמקום זאת מרווים אותם מבורות נשברים, של הווה חלול שאינו מחובר לשום עתיד רוחני".