ביום שלישי בשבוע הבא תעניק עמותת מעגלי צדק, בטקס מיוחד שיתקיים בבנין מתן ברח' רשב"ג 30 בירושלים, אות הצטיינות לארבעת חברי הכנסת שבפעילותם החברתית בכנסת הקודמת הצליחו לחוקק את מספרם הרב ביותר של חוקים בעלי השלכה חברתית ברורה. חברי הכנסת המצטיינים הם: ח"כ זבולון אורלב(הבית היהודי- מפד"ל החדשה) ח"כ שלי יחמוביץ' (עבודה),ח"כ גדעון סער( ליכוד) וח"כ הרב מיכאל מלכיאור (עבודה).
מהדו"ח עולה כי פעילותם החברתית של חברי הכנסת בקדנציה ה17 נחשפת בדו"ח מיוחד המצ"ב,שחיברה עמותת במעגלי צדק. מתוך 454 חוקים שהתקבלו בקריאה שלישית כמחצית מהם כ-223 יזמו חברי כנסת בין הנושאים שקיבלו הכי פחות התייחסות בכנסת ה17 אפשר למצוא: חינוך, תרבות, בריאות ואיכות סביבה. עוד מתברר בדו"ח כי נושאים הזוכים לחקיקה, הם אלה שמאבקים חברתיים קדמו אותם.
למרות כי ע"פ הבדיקות שערכו אנשי העמותה עולה כי מרבית החוקים המתקבלים בכנסת משפיעים בצורה כלשהי על קבוצה זו או אחרת בחברה הישראלית סווגו החוקים לחוקים בעלי השפעה חברתית ברורה וחוקים שאינם בעלי זיקה חברתית מובהקת.
הדו"ח שבדק בעיקר את החקיקה הפרטית מגלה כי 90 חוקים מתוך ה223 שנחקקו בכנסת האחרונה ע"י הח"כים הם חוקים בעלי השפעה חברתית ברורה. מהדו"ח עולה כי עיקר החוקים החברתיים נגעו לעבודה ורווחה(23%) ואילו תחומי החינוך 5%, תרבות 5%, בריאות 5% ואיכות סביבה 5% זכו להתייחסות מועטה ביותר.
הדו"ח מציין שלחברה בישראל ישנה השפעה רבה על התחולל במסדרונות הכנסת ולכן ממליץ הדו"ח לאזרחי המדינה להפעיל לחץ חברתי! על מקבלי ההחלטות.
בין המלצות הדו"ח:
1. לבחור נושא חברתי ולהגדיר את השינוי הנדרש בתחום.
2. לבדוק באתר הכנסת האם נעשה משהו בעניין מבחינת חקיקה או האם הנושא עומד על הפרק כהצעת חוק לדיון.
3. אם החוק קיים אך אינו נאכף באופן הראוי- מומלץ לפנות לגורמי האכיפה .
4. במידה ונדרשת התערבות המחוקק לחקיקה חדשה או לתיקון בחוק- ניתן לפנות לחברי הכנסת במכתב רשמי, פניה לכתובת הדוא"ל או בפקס ללשכה. כל הפרטים הללו אינם מסווגים והם נגישים לציבור.
5. פנייה לגופים חברתיים או לאנשי מקצוע שיסייעו בקידום החוק.
אחד מכל חמישה קשישים בישראל נתון למצבי אלימות, התעללות וניצול כלכלי. בעקבות העלייה החדה במקרי האלימות נגד קשישים בחודש מאי 2008 , החלו עמותות שונות לעורר את דעת הקהל לתופעה ולעורר יחס של כבוד והערכה למבוגרים, תוך שימוש בכלי התקשורת. לקמפיין הסברתי נרחב שכזה, יש השפעה ישירה על המחוקק. בחודשים שחלפו נחקקו 7חוקים חדשים לחיזוק מעמדם של בני הגיל השלישי בחברה הישראלית!
בדו"ח מפורטים גם הנושאים שזכו להתייחסות מופחת אצל חברי הכנסת:
חינוך
בשנתיים האחרונות הושקו תוכניות חינוך רבות שמטרתן שיפור החינוך בחברה הישראלית. מרביתן נותרו על הנייר ולא יצאו לפועל מסיבות תקציביות ואחרות.
סך החוקים והתיקונים שנחקקו בתחום החינוך– 11 חוקים שהם 4.9% מכלל החוקים שנחקקו בכנסת מתוכם ל-9 חוקים ישנה השלכה חברתית מובהקת.
בריאות
בכנסת ה-17 סך החוקים והתיקונים שנחקקו בתחום הבריאות הינו 11 שהם 5% מכלל החוקים שנחקקו בכנסת בחקיקה הפרטית. מתוכם ל-6 חוקים (6.7%)ישנה השלכה חברתית מובהקת. יתר החקיקה ותיקוני החוק עוסקים בעיקר בהסדרת קבלת שירותים שונים במערכת הבריאות ומתייחסים לאוכלוסיות שונות, כגון: קשישים, תושבים חוזרים, ועוד.
חברי כנסת פעילים בחקיקה בעלת השלכה חברתית
כאמור, החקיקה הפרטית היא אחד הכלים הפרלמנטרים העומדים לרשות חברי הכנסת כדי לפעול לקידום השקפת עולמם הכלכלית-חברתית. בחרנו להביא במסגרת דו"ח זה רשימה של חברי הכנסת שהצליחו לחוקק את המספר הרב ביותר של חוקים בעלי השלכה חברתית ברורה.
שלי יחימוביץ': עבדה ללא לאות למען האוכלוסיות המוחלשות ומימוש ערכיה החברתיים, ונחשבת לאחת מחברות הכנסת הבולטות בעשייה הפרלמנטארית. בין חוקיה הבולטים חוק הגנת השכר וחוק הקופאיות.
גדעון סער: נחשב כ"פמניסט" בעיני חבריו בכנסת שכן הוא יזם כ-50% מהחוקים שנחקקו למען אוכלוסיית הנשים בין חוקיו הבולטים הארכת חופשת הלידה ל14 שבועות.
הרב מיכאל מלכיאור: בין החוקים הבולטים שיזם והעביר בכנסת ה-17 ניתן למצוא את התיקון לחוק לימוד חובה (בשיתוף עם חה"כ זבולון אורלב וחה"כ רונית תירוש).
זבולון אורלב: בין החוקים בעלי השלכה חברתית שהעביר בכנסת ה-17 ניתן למצוא את חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על-תיכוניים, חוק המסדיר בין היתר את נגישותם של בעלי לקויות למידה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה.
דיינה גינזבורג מנכ"לית עמותת "במעגלי צדק" "עמותת "במעגלי צדק" רואה חשיבות עליונה בפעילות החקיקה ובפעילות פרלמנטארית בקידום ובטיפוח חברה ישראלית יהודית-דמוקרטית. ראינו לנכון לציין בטקס מיוחד את ארבעת חברי הכנסת שנמצאו על ידנו כמחוקקי החוקים הרבים ביותר בתחומים של חינוך, רווחה ובריאות בכנסת האחרונה. לטקס ולדו"ח חשיבות רבה למען ידעו נבחרי העם כי המצע החברתי הוא דבר חיוני ולמען ידעו הבוחרים שכל אחד מאיתנו יכול להתעניין בחוקים, לתמוך או למחות ואפילו ליזום מהלכים פוליטיים ולעקוב אחריהם."
עמותת "במעגלי-צדק" נוסדה באביב 2004, על ידי מספר פעילים חברתיים. העמותה הוקמה מתוך אמונה כי למורשת ישראל, יש מטען ייחודי בעל חשיבות רבה לגיבוש המדיניות החברתית כלכלית של מדינת ישראל וקביעת סדרי העדיפויות וסולם הערכים שלה. על כן מבקשת העמותה להביא את כל אלה אל דיון מהותי ערכי מוסרי. מתוך הבנה כי כיום אנו חיים במדינה יהודית ריבונית, אנו סוברים כי יש לעסוק גם בעקרונות היסוד החברתיים, המדיניות והצדק, ולא רק בטוב הלב, החסד והצדקה.