סקרי דעת הקהל שמתפרסמים לקראת הבחירות אמנם אינם מדע מדוייק אך הנתונים שהוצגו בערוצי הטלוייזיה 2 ו-10 השבוע העלו חשד כי מדובר אולי במדע בדיוני, בסקר אחד עמד ההפרש בין בנימין נתניהו לבין ציפי לבני על 12 מנדטים ובסקר שני ההפרש מכווץ לשלושה בלבד.
חתן פרס ישראל, פרופ' שלמה אבינרי מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, אומר לערוץ 7 כי בימים האלה יש נטייה של הציבור לומר דברים לא ברורים באשר לפתק אותו הם ישלשלו ביום הבוחר "צריך להיזהר מאוד ולזכור שיש גם קולות צפים רבים".
לדבריו יש סיבות רבות לכך שיש קולות צפים, "יש כאלה שבאמת מתלבטים ויש כאלה שלא מוכנים לומר בטלפון את האמת. בנוסף, לאחר המלחמה המערכת הפוליטית עברה כל מיני שינויים וגם זה תורם לבלבול ולחוסר ההחלטיות".
פרופ' אבינרי סבור כי גם אם מפלגת העבודה תובס בבחירות היא לא תימחק מהמפה הפוליטית, "יש בארץ שתי מפלגות הסטוריות, הליכוד והעבודה, וגם אם הם חלשות הם יישארו, כמו הליכוד שראינו שהיה בכנסת האחרונה שנים עשר מנדטים והתאושש בחזרה".
הוא לא מאמין כי בבחירות הנוכחיות תהיה הפתעה כמו שקרה עם מפלגת הגמלאים בבחירות האחרונות, "ההפתעה של הגמלאים לא תחזור על עצמה, קודם כל מהגמלאים עצמם הציבור לא מרוצה כי הם לא עשו את מה שציפו מהם, אבל באופן כללי הדיון הפוליטי בעקבות המלחמה הופך עכשיו להיות הרבה יותר ממוקד ואני לא רואה הפעם הצבעות מחאה, כי אנשים מבינים כעת את הצורך בהכרעות וזה ימקד את המצביעים".
פרופ' אבינרי מתייחס לדברים שאמר ח"כ זאב אלקין כי קיים חשש שבמקרה של תיקו בין נתניהו ללבני הנשיא יטיל על לבני את מלאכת הרכבת הממשלה גם אם גוש הימין יהיה גדול יותר בשל מחויבותו לקדימה שהביאה לבחירתו כנשיא, "לא אכנס לשיקולים שהם פוליטיים, אך מדובר פה בספקולציה, כי לא היה מקרה בעבר של תיקו בין שני מועמדים. הנשיא אמנם יכול להטיל על מי שהוא רוצה להרכיב את הממשלה אבל בדרך כלל שיקול הדעת שלו מבוסס על מי יוכל להרכיב ממשלה יציבה יותר".