בנאומו בפני באי כנס הרצליה סיפר נשיא המדינה על רשמיו בביקורו בוועידה הכלכלית בדאבוס, חזון השלום שלו והערכתו לגבי האתגרים הקרובים הבאים על ישראל. לטעמו של הנשיא עיקרם של האתגרים הללו הוא דווקא בסוגיות הפנימיות.
על מסעו לדאבוס מספר הנשיא כי חש ש"קברניטי העולם קבעו שהפסימיות היא שיא האופנה. ההתייחסות למבצע הצבאי בעזה הייתה שילוב של רושם טלוויזיוני מוטעה, ושל נטייה קודרת. אלא שאני הייתי ונותרתי אופטימי, והתווספו לי חיזוקים לכך".
לדבריו "מבצע "עופרת יצוקה" הוכיח שבורכנו בדור בנים נפלא. דור בנים שגדל על ברכי דור הורים ששירתו את עמם, בצבא ובהתיישבות, והעניקו לבניהם רוח התנדבות ותחושת שליחות הראויים לשבח. נוכחנו שבדורות הללו גנוזות יכולות שלא הכרנו. את הגנוזות הללו צריך להפוך ליכולות איכותיות, אזרחיות כצבאיות".
"אני קורא אליכם, אזרחי המדינה, ללכת ולהצביע בקלפיות. על כולנו לקבוע באיזו דרך נבחר"
"השנה הקרובה תזמן להנהגת המדינה חמש הכרעות משמעותיות. וכל אחת מהן תקבע את כושרנו לצאת מחוזקים מהמשבר", אומר הנשיא ופורט את אתגרי השעה:
"ההכרעה הראשונה אליה נידרש היא פוליטית. זוהי הכרעה משותפת לכל העם, וכל אזרח שותף בה. אנחנו ערב בחירות. אני קורא אליכם, אזרחי המדינה, ללכת ולהצביע בקלפיות. על כולנו לקבוע באיזו דרך נבחר, ואיזה עומק של תמיכה נעניק לה. השתתפות רבתית תעצים את הדמוקרטיה של ישראל. ותחזק את ידיהם של מקבלי ההחלטות למחרת הבחירות.
ההכרעה השנייה תהא ביחסינו עם הפלסטינים: יתכן והחמאס ימשיך לנסות את מזלו. והפת"ח לא יוותר על דרכו. ונצטרך לבחור בין אפשרויות שונות: מלחמה בחמאס כאפשרות ראשונה ונשיאה במחירה. או התמקדות במו"מ עם הפלשתינאים, לזרזו, ולהשלימו כבר בראשית הקדנציה של הממשלה הבאה. ייתכן ונדרש לשלב בין שתיהן, למרות הסתירה.
הטרור מכוון לפגוע במאמצי השלום, ולהכשיל את מהלכיו. בעוד שישראל מתכוונת לשלום - למרות מחירו. הברירה היא כבדה. שהרי אפילו אם נמוטט את החמאס – נמצא את עצמנו אחראים לעזה, לשיקומה, לניהולה, לפיתוחה ולרווחתה; לשאת בהוצאותיה ולהוות מטרה לדעת קהל עוינת שתאשים אותנו בכיבוש הרצועה, ובדיכוי יושביה. למרות שטהרן היא זו העומדת מאחורי פעולות הטרור בצפון הארץ ובדרומה". 
"השיחות שהתנהלו לאחרונה, נגעו בנושאי הביטחון והגבולות, והפלשתינאים העלו את נושא ירושלים. כל נושא כזה טעון משמעות היסטורית ומשקל אידיאולוגי. הזמן החריפם ועלול להחריפם יותר בעתיד"
בהקשר זה של היחס לפלשתינים אומר הנשיא פרס כי "בסיכוי המשא ומתן חלו התפתחויות חשובות. המו"מ עם אש"ף נמשך זה 16 שנים. באוסלו, הפלשתינאים הכירו במדינת ישראל והתחייבו להעדיף מו"מ על פני טרור. ישראל התחייבה להכיר בפלשתינאים כישות מדינית עצמאית שתחיה בשלום איתנו. הפלשתינאים הסכימו באוסלו לעבור מגבולות 47' לגבולות 67'. לפי גבולות 47', 45% משטח הגדה המערבית של הירדן צריך לעבור לפלשתינאים. ולפי גבולות 67' רק 23% מהשטח".
פרס מספר לשומעיו כי "השיחות שהתנהלו לאחרונה, נגעו בנושאי הביטחון והגבולות, והפלשתינאים העלו את נושא ירושלים. כל נושא כזה טעון משמעות היסטורית ומשקל אידיאולוגי. הזמן החריפם ועלול להחריפם יותר בעתיד. אני מכיר את הנימוקים בעד ונגד, לגבי כל נושא. אבל למדתי שבצילן של בעיות גדולות מסתתרים גם פיתרונות לא צפויים. בעיות מרכזיות רבות לא היו נפתרות ללא יצירתיות. גישה יצירתית תאפשר להשתחרר מהקיפאון הנוכחי. העולם אינו קופא על שמריו. והשינויים בעולם מחייבים שינויים גם אצלנו".
לטעמו של פרס "ללא תלות בתוצאות הבחירות – תהיינה התוצאות אשר תהיינה - אין לדחות את השלמת השלום לעוד ארבע שנים. אלה תהיינה ארבע שנים של שיקום עולמי שישפיע על האזור ועלינו. על חלקן נוכל להשפיע עם היתר נצטרך לחיות".
"העולם הערבי מגלה עניין בשלום אזורי, גם בגלל האיום האיראני, אך הוא עלול ליסוג לשלילת ישראל ולתארה ככובשת וכסרבנית, הפוגעת בפלשתינאים והמשתלטת על הרצועה", אומר הנשיא ומוסיף כי "לשלום עם הפלשתינאים יהיה מחיר מיידי כבד. אבל בעתיד הוא עלול להיות כבד יותר".
פרס ממשיך ופורט את המהלכים שיובילו לטעמו לעתיד טוב יותר בעיניו: "בתקופה האחרונה חלו שתי תזוזות חשובות בדעת עמי האיזור. רוב מדינות ערב זנחו את החלטות חרטום של שלושת הלאווים, ורוב הישראלים הסכימו להקמת מדינה פלשתינאית, לצד מדינת ישראל. נוצר פוטנציאל לשלום אזורי כולל ישראל, שיש בו גם שינוי לגבי פתרון סוגיית הפליטים. היוזמה הערבית האחרונה אומרת שנושא הפליטים צריך להיפתר ב"צדק ובהסכמה", כלומר באמצעות מו"מ".
"שלום מיידי יאפשר לנו לצאת מהמשבר ולהצמיח את המשק, להעלות את רמת החינוך. להרחיב את מעגל תומכי השלום בעולם הערבי, ולאפשר להם לרכוש כרטיס כניסה לעידן המודרני", אומר הנשיא.
"עלינו להתייחס לתהליכים הבעייתיים המתהווים בלב אזרחינו הערבים. אסור שההבדל הלאומי יהפך לסכסוך לאומי".
עם זאת הוא מעניק דגש גם לסוגיות הפנימיות ככאלה הדורשות טיפול מנהיגותי. זאת כאשר גם כאן הסוגיה הראשונה אותה הוא מזכיר היא סוגיית ערביי ישראל: "בשנת 2009 נידרש להכרעות בתחום הפנים. עלינו להתייחס לתהליכים הבעייתיים המתהווים בלב אזרחינו הערבים. אסור שההבדל הלאומי יהפך לסכסוך לאומי. האזרחים היהודים הם הרוב בישראל, ולכן עליהם לרקום יחסים נקיים מאפליה, כראוי למשטר דמוקרטי".
"גם לי קשה להשלים עם דברים שנאמרים בכנסת על ידי ח"כים ערבים, ודוברים שכנגדם. אבל אני גאה בכנסת ישראל, שיש בה נציגים של המיעוט הערבי, החופשיים להשמיע את דעתם, כמובן במסגרת הדמוקרטית שמחייבת את כל חברי הכנסת להימנע מהסתה לאלימות".
"גם לי קשה להשלים עם דברים שנאמרים בכנסת על ידי ח"כים ערבים, ודוברים שכנגדם. אבל אני גאה בכנסת ישראל, שיש בה נציגים של המיעוט הערבי, החופשיים להשמיע את דעתם".
לטעמו של פרס "צריך לשפר את מצבם הכלכלי של אזרחינו הערבים. שיפור כלכלי בימינו מקורו בקידום המדע והטכנולוגיה יותר מאשר בחלוקת האדמה. צריך לעודד יזמים שיקימו פארקים תעשייתיים בריכוזי אוכלוסיה ערבית. שערי האקדמיה יהיו פתוחים לכל".
עוד ציין הנשיא כי "אנו ניצבים בפני שנת הכרעות בתחום הכלכלי. שעת משבר יכולה להיות שעתם של כישרונות גנוזים. הכלכלה הישראלית לא תוכל להתמודד עם המשבר רק בכלים המשמשים את המדינות האחרות. עלינו להיעזר בתכונה ישראלית אופיינית– התושייה. למדתי מניסיוני שגם אם ארצנו קטנה בשטחה, גדולתה כגודל תושייתה".
"אני סבור שהמוצא מהמשבר אינו רק בבנקים או בריבית. אלא ביצירתיות. סבורני שחלק מהתעשיות העולמיות נקלעו למשבר עמוק, מפני שהן השתכרו מרווחים, שבחלקם היו מדומים. הרווחים האמיתיים באים מהמצאות ולא מספקולציות. נכון שהישגי העבר מזדקנים גם הם. והופכים לבעיות היום. חדשנות צריכה להתחדש ללא הרף. ולהוסיף ולפענח סודות של הטבע".
פרס "מאמין שבמוצא המשבר תקומנה תעשיות חדשות ומדהימות: תעשיית אנרגיה נקיה ומתחדשת; ייצור, אגירה והולכה של מים, וניהול השקיה בשיטות חדשות; תעשיית תאי גזע שתאפשר לאדם לתקן תחלואי הגוף והזמן, ולהאריך את תוחלת חייו; תעשיית כלים ללמידה אינטראקטיבית, שתאפשר לתלמידים לעמוד במגע עם העתיד, ולהיות מעודכנים ו"מתומחרים" ". עוד הזכיר את התעשייה החדשה לאמצעי לחימה בטרור, תעשייה שתישען על רובוטיקה ומזעור – תכונות שהננו-טכנולוגיה מעניקה להם תשתית. "בישראל קיימות התחלות מרשימות בכל התחומים הללו. באחדות מהן אנו אפילו חלוצים מבחינה עולמית".
"ארצנו קטנה מכדי להוות שוק אטרקטיבי. אוכלוסיתינו מעטה מדי כדי להיות יעד צרכני. אוצרותינו דלים מכדי להוות מקור אספקה עולמי, או משקיע יחיד בפיתוח כל התחומים הללו. אך אנו נועזים דיינו. וגם ברוכים בכישרונות רבים, היוצרים מעבדה חלוצית בעידן ההולך ומתהווה", אומר הנשיא ברוח אופטימית ומוסיף כי "לישראל יצא שם, כמעט אגדתי, בתחומי המחקר והפיתוח. חברות עולמיות רבות משקיעות במחקר הישראלי".
"כי מציון תצא תורה" - תעשייה
פרס "מציע שנתקשר עם מדינות נוספות בעולם כדי ליצור שותפויות במחקר ופיתוח בתחומים אלה. בהשתתפות הון ממשלתי והון לא ממשלתי שייצרו את המשאבים הדרושים".
הנשיא סיפר כי בביקורו בדאבוס בדק אפשרויות אלה, בין היתר עם ראשי ממשלות רוסיה ושוודיה ונציגי ממשלות סינגפור וקוריאה, ועם נשיאי קזחסטאן, אז'רביג'אן, צ'כיה ומונגוליה. "הצעתי להם להקים קרנות מחקר ופיתוח משותפות, או להגדיל את הקרנות הקיימות כיום, כדי לקדם את כל אותן התעשיות שהזכרתי. ההיענות הייתה מלאה וטובה ויוצרת כר נרחב למדען הראשי כבר השנה".
כמו כן סיפר הנשיא כי נפגש "גם עם ראשי חברות בינלאומיות וביניהם נשיא סיסקו, נשיא דל מחשבים, נשיא קרן השקעות מובילה בארה"ב, נשיא חברת רוס-ננו, מנכ"ל פייסבוק, מנכ"ל חברת התרופות השוויצרית נובארטיס. הם התייחסו בחיוב רב לגישה זו. שניים מהם קיבלו על עצמם, להקים, יחד עם חברות ישראליות, בירושלים, תעשיה של כלי לימוד אינטראקטיביים. אחד מהמובילים הצעירים, קיבל על עצמו לנסות ולהקים מיזם אינטרנט חדשני בתחום זה, שמרכזו יהיה בירושלים. עדיין הדברים אינם מונחים בכיסנו, אבל האנשים הם רציניים, ומילתם –מילה".
"אני מציע לרכז בירושלים את הפיתוח והייצור של כלי הלימוד האינטראקטיביים. זה ייצור מקומות עבודה לצעירים שיבואו לבירה - כי מציון תצא תורה".
הנשיא המשיך בייעוצו הכלכלי לממשלה ואמר כי לטעמו "על מנת למשוך הון חדש, על הממשלה לקצץ בבירוקרטיה ולהוסיף מענקים מיוחדים לעידוד תעשיות אלה. אני מאמין שגישה כזו תעורר התלהבות רבה, תמשוך ותשיב חוקרים רבים לישראל. אני מציע לרכז בירושלים את הפיתוח והייצור של כלי הלימוד האינטראקטיביים. זה ייצור מקומות עבודה לצעירים שיבואו לבירה - כי מציון תצא תורה".
את דבריו חתם הנשיא בדברים חמים על התנהלותו של העם בישראל במהלך ימי המלחמה: "במבצע "עופרת יצוקה" התגלה העם כולו באור חדש – מלוכד יותר, מאמין יותר, ונחוש יותר מתמיד. אסור שאווירה זו תיפוג. טוב נעשה אם נכריע בשאלות המדיניות, וניזום בשאלות הכלכליות. יש די יוזמות עולמיות, ערביות וישראליות, כדי ליצור מצב חדש. אין להחמיץ אפשרויות שנוצרות בשנת משבר. את העופרת היצוקה אפשר להתיך לתקווה צרופה", חתם הנשיא את דבריו בנימה פרסית אופיינית.
יצוין כי במהלך הנאום כולו לא איזכר הנשיא ולו במילה אחת את התקרית עם ראש ממשלת טורקיה.