לקראת ט"ו בשבט מפרסמת הרבנות הראשית סדרת הנחיות ואזהרות מתולעים שהסתננו לתוך הפירות היבשים והפיצוחים. את הפירות מחלק הרב דב בקשט, חבר לשכת הרבנות האזורית מטה יהודה, לקבוצות שונות של רמת זהירות:
הקבוצה הראשונה היא הפירות הנקיים שאינם חייבים בבדיקה מתולעים. בקבוצה זו כלולים אבטיח, אבוקדו, אגוז פקאן בקליפה, אגוז ברזיל, אגוז מקדמיה, אגס, אננס בשימורים, אתרוג מסוכר, בננה, בננה צ'יפס, גרעינים לבנים, לדר באריזה סגורה, פפאיה מיובש מחו"ל, מלון עגול, מנגו, קוקוס, קיווי, קרמבולה, רימון מגידול מסחרי, שימורי אפרסקים, שימורי משמש, תמר לח קפוא, תפוז סיני מסוכר, תפוח עץ (גם מיובש) וחמוציות. לגבי צימוקים ושזיפים מקליפורניה מציין הרב בקשט כי אלו שבקופסאות פלסטיק מקוריות בלבד אינם חייבים בדיקה.
הקבוצה השניה היא קבוצת הפירות שלעיתים נגועים ולעיתים לא ועל כן טעונים בדיקה מתולעים. בקבוצה זו כלולים:
אגוזים ושקדים בקליפתם הקשה (אגוז מלך, בונדוק): בעת הקילוף בודקים אם מצויים "קורי משי", פירורים כהים או זחלים בקליפה או על האגוז, ואם האגוז או השקד נראה מכורסם.
אגוזי בונדוק קלופים ושקדים קלופים: בודקים אותם משני צידיהם, אם יש "קורי משי", סימני כרסום או נקב. חוצים כעשרה אחוז ובודקים בפנים. נמצאה נגיעות, יש לבדוק את כולם מבפנים.
אגוזי פקאן קלופים: בודקים משני צידי האגוזים אם יש "קורי משי", תולעים או פירורים עגולים.
אגוזי מלך קלופים: מנערים בתוך מסננת בעלת חורים גדולים על גבי משטח לבן ובודקים אם יש חרקים או תולעים בנשורת. אח"כ בודקים את כל האגוזים משני צידיהם, ובפרט בקפלים, אם יש "קורי משי" או סימני כרסום.
אגוזים ושקדים קצוצים: מנערים בתוך מסננת רשת (מסננת אורז) על גבי משטח לבן ובודקים אם יש חרקים קטנים בנשורת. אח"כ שופכים את הנותר במסננת על משטח לבן ובודקים בין החתיכות.
אגוז קשיו: בודקים אם האגוזים מכורסמים או מנוקבים. חוצים כ-10% ובודקים בין שני החצאים. אם נמצאה נגיעות, יש לחצות את כולם. (מעט פירורים חומים דקים בין החצאים הם שאריות הקליפה ולא נגיעות).
אגס, אננס, אפרסק, חבוש, מלון, מנגו מיובשים: להתבונן משני הצדדים. רצוי לשטוף.
אפרסמון: להוריד את "העלה"(שסביב העוקץ) ולשטוף היטב. אם הפרי רך מהרגיל לבדוק מבפנים. אם מצוי כתם שחור על קליפת הפרי, מקלפים באותו מקום ומתבוננים אם מצויות רימות לבנות בפרי. (נקודות שחורות קטנות בבשר הפרי אינן מהוות סימן לנגיעות).
דובדבנים: מסוכרים-לפתוח אחדים למדגם (כ-10%). לבדוק אם יש תולעת. נמצאה נגיעות יש לפתוח את כולם ולבודקם בפנים. מיובשים (מצומקים)- "בדיקתם קשה ועדיף לא להשתמש".
זיתים: זיתים ירוקים: אם יש כתם חום לפתוח ולהתבונן אם מצויה מחילה בתוך הזית. זיתים שחורים: נגועים יותר, יש לפותחם ולבודקם מבפנים אם מצויה מחילה או תולעת. טבעות זיתים:לשטוח ולהתבונן אם מצויה מחילה או תולעת.
לדר ללא אריזה: "להתבונן כנגד האור אם נצמד זבובון או נמלה".
משמש מיובש: פרי שלם לשטוף מבחוץ, לפתוח ולבדוק כנגד האור. פרי הנמכר חצוי,יש לשטוף במים פושרים ולבדוק כנגד האור.
פיסטוקים: מקלפים ומתבוננים אם יש "קורי משי" או זחלים. חוצים כעשרה אחוז ובודקים אם אין נגיעות פנימית. נמצאה נגיעות, יש לחצות את כל הפיסטוקים ולבודקם בפנים.
צימוקים וחמוציות: משרים את הצימוקים כעשר דקות במים חמים ומערבבים,ממתינים דקה, מעבירים את המים העליונים לצלחת לבנה ומתבוננים אם מצויים תולעים או חרקים חומים. במידה ונתגלתה נגיעות, רצוי לא להשתמש היות והם עלולים להיות נגועים מבפנים.
שזיף מיובש: לשטוף היטב. רצוי לחצות, ולשטוף מבפנים.
שקדים: ראה אגוזים.
שימורי שזיפים: רצוי לחצות ולבדוק.
תמר מיובש: לחצות בסכין, להוציא הגלעין ולבדוק משני הצדדים כנגד האור (לחפש חרק כהה בגודל 2-3 מ"מ או תולעת בד"כ מתה ומיובשת).
ערמונים: לחצות ולבדוק מבפנים. (אפשר לבדוק גם אחרי הבישול).
באשר לפירות ההדר יש לבחון פגמים חיצוניים ופנימיים המעידים על כנימות ורימות.
הרב בקשט מציין כי לעיתים קיימות נגיעות חיצוניות כאשר על הקליפה מצויות כנימות בצבע חום או אפור. "בזמן הקילוף והחיתוך יש להיזהר שהכנימות לא תחדורנה לפרי, וכן שלא תעבורנה מהיד לפרי וכד'. אם רוצים להשתמש בקליפה-לשפשף במברשת קשה או בכרית מתכת ("ננס) עם נוזל לניקוי כלים, לשטוף ולבדוק שלא נותרו כנימות".
כמו כן קיימות לא פעם נגיעות פנימיות: "עלול להיות נגוע ברימות זבוב הפירות, שהם תולעים בצבע לבן. נגיעות זו נדירה כאשר הפרדסים מטופלים היטב, בפרט בעונת החורף. תפוזים מעצים לא מטופלים כגון מגינה פרטית, או מערבים בשנת שמיטה וכן תפוזים בעונת הקיץ עלולים להיות נגועים יותר".
על מנת להימנע מתקלה יש לבדוק בעת הקילוף בצידה הלבן של הקליפה. אם מופיע כתם חום או איזור ממוסמס הנמשך לתוך פנים התפוז, ולבדוק אם יש חדירה של רימות במקום הזה.אם התפוז רך-ממוסמס או בעל צבע וריח משונה, יש לבדוק את פנים הפלחים. אם נמצא תפוז נגוע, יש לבדוק היטב את כל התפוזים מאותה קניה.
הרב בקשט מתייחס גם לסוגיית מיץ תפוזים-סחוט טבעי ביתי או מקיוסק, ואומר כי כדי להימנע מתקלה "רצוי לסנן דרך מסננת לאחר הסחיטה. לחילופין, ניתן לנקות את הפירות בכרית מתכת ונוזל לניקוי כלים לפני הסחיטה, כדי למנוע חדירת כנימות למיץ".
ובאשר לפיצוחים:
גרעינים לבנים: מוחזקים כנקיים.
גרעיני אבטיח: לפתוח ולבדוק מדגם של כעשרה אחוז. נמצאה נגיעות, יש לפתוח ולבדוק את כולם.
גרעינים שחורים: מצויה בהם נגיעות וחייבים בדיקה. עם קליפה צריך לקלף כל אחד ולבדוק.
פיצוחים קלופים:
א. לסנן דרך מסננת של אטריות על גבי משטח לבן ולהתבונן אם נשרו חרקים.
ב. לבדוק את הגרעינים משני צידיהם, אם יש בהם נקב או סימני כרסום.
ג. לשבור חלק מהגרעינים ולהתבונן אם מצויה נגיעות פנימית. אם נמצאה נגיעות, יש לחצות את כולם ולבדוק מבפנים.
בוטנים: לבדוק את כולם מבחוץ אם ישנם חורים, סימני כרסום או סימן של חדירת תולעת. לחצות כעשרה אחוז למדגם ולבדוק אם יש נגיעות פנימית. אם נמצאו סימני נגיעות יש לחצות את כולם ולבדוק מבפנים. בקיץ דרושה תשומת לב מיוחדת ומומלץ לחצות את כולם בכל מקרה. בוטנים טחונים: ראה אגוזים קצוצים. בוטנים מצופים: ("קבוקים", מצופים שוקולד וכדומה) לפתוח כ-10%, אם נמצאה נגיעות לפתוח את כולם. בוטנים בקליפתם הקשה: ראה אגוזים בקליפתם הקשה.
הפרק האחרון בסדרת אזהרותיה של הרבנות עוסק בפירות הנגועים לעיתים קרובות בתולעים, כאלה המוגדרים 'מוחזק כנגוע':
גויאבות: א. להתבונן אם מצויות כנימות על קליפת הפרי, ולהסירן. ב. לחתוך פרוסות לרוחב הפרי, ולהתבונן היטב בכל פרוסה משני צידיה. צבע התולעים כצבע הפרי (עם נקודה שחורה קטנה בראשם) וקשה לזהותם. שיטה חלופית:לקלף את הפרי ולהתבונן אם מצוי אזור ממוסמס עם צבע כהה או נקב קטן. לחתוך אזור זה ולהתבונן אם מצויות תולעים בתוך הפרי.
חבושים: חוצים ובודקים אם מצוי זחל או מחילה עם פירורים כהים ומסירים את האיזור הנגוע.
חרובים: לשטוף היטב, לשבור לחתיכות קטנות (2 ס"מ) ולבדוק אם מצויים פירורים, קורי משי או תולעים וחרקים.
תות שדה: לחתוך את העלה הירוק עם כמ"מ מהפרי, ולהסיר סדקים וחריצים עמוקים. להשרות במים עם מעט נוזל ניקוי למשך 3 דקות, לשפשף מעט בתנועות סיבוביות בתוך המים, ולשטוף היטב.
עוד מציין הרב באזהרותיו כי "בשנים האחרונות התגלתה בעיה חדשה בתות שדה ולכן אופן הניקוי שהיה נהוג תמיד כנראה אינו מספיק. כעת שוקדים על מציאת פיתרון מושלם. לעת עתה מומלץ לחזור על הפעולה שלוש פעמים, ולאחר מכן לטחון או לבשל. לחילופין אפשר לקלף את הפרי שכבה דקה מכל צדדיו ולשוטפו במים.
לגבי תאנים, טריות ומיובשות, הרב בקשט ממליץ גם כאן בפסקנות שלא לאכול אותן שכן "נגיעותן רבה ובדיקתם קשה".