שר התחבורה, שאול מופז, אמר כי "איראן נוכחת בעימות בעזה, אך נפקדת מאחריות. היא המושכת בחוטים ומובילה את ציר הרשע באמצעות שני בסיסי טילים קדמיים בעזה ולבנון". את הדברים אמר מופז בכנס הרצליה התשיעי על "מאזן החוסן והביטחון הלאומי 2009" של המכון למדיניות ואסטרטגיה, שנערך במרכז הבינתחומי בהרצליה.

"היום, לאחר סיום המבצע בעזה, אנו רואים שיש מי שממשיכים להעמיד אותנו למבחן, וממשיכים בירי לעבר ישראל. ירי הרקטות בימים האחרונים הוא תוצאה ישירה של לחץ איראני על ארגוני הטרור ברצועה, במטרה לנסות ולהוכיח כי השפעתם באזור לא נפגעה", אמר מופז שציין כי "אותנו לא מעניין מי יורה ומדוע. העובדה שהירי נמשך היא בלתי נסבלת וחייבת לקבל מענה הולם. את ההרתעה שהשגנו יש לשמר. לא נקבל הסדרים או הסכמים שמאחוריהם אין ממש. רק שקט יענה בשקט".

"היום, יותר מתמיד, איש אינו יכול להתעלם ממאבק הכוחות שמתנהל לנגד עינינו, בין הגורמים המתונים שמבקשים להביא לאזור יציבות, קידמה ושלום, לבין הציר הרדיקלי, בראשות איראן, שמקדש את דרך הטרור וההתנגדות, מבקש להשליט את האידיאולוגיה הקיצונית שלו על האזור כולו, ואינו מסתיר את כמיהתו למחוק את מדינת ישראל מן המפה".

השר מופז הדגיש כי "בעזה ראה העולם כולו את התנגשות המחנות, לא רק ישראל נגד חמאס, אלא ישראל, העולם הערבי ומדינות המערב נגד איראן ובנות בריתה. זהו לא עימות על כוח ושליטה, זהו עימות על ערכים ודרך חיים, על דמותו, אופיו ועתידו של המזרח התיכון שנשאיר כאן לילדינו ולנכדינו".

"הציר הרדיקלי ספג מכה קשה בעזה שהדהדה בדמשק, בירות וטהראן, אך גלי ההדף השפיעו גם בקהיר, ריאד ורבת עמון. העימות בעזה חידד את ההבנה שהמדינות הערביות אינן יכולות לשבת עוד על הגדר ולא לנקוט צד, אלא חייבות לקחת חלק מרכזי בהובלת תהליכים על מנת לדחוק את איראן החוצה".

"זה אינו עוד מאבק מקומי בין ישראל לאיראן באמצעות חיזבאללה וחמאס, אלא מאבק על ההובלה במזרח התיכון", הדגיש מופז שהוסיף כי "העם הפלסטיני הוא יותר מכל, קרבן של השאיפות האיראניות. איראן נוכחת בעימות, אך נפקדת מאחריות. האסטרטגיה שלה באזור יוצרת איום על מדינת ישראל באמצעות בנייה, אימון ותחזוק של שני בסיסי טילים קדמיים במרכזי אוכלוסייה הומים, האחד: בלבנון, והשני, ברצועת עזה, תוך שימוש באוכלוסייה המקומית כמגן אנושי. שעה שראשי החמאס רואים באיראן מודל למהפכה אסלאמית מוצלחת ומקור לתמיכה כספית וצבאית, הם בפועל מוכרים את עמם למען השאיפות האיראניות, ואינם מתקרבים, אף לא במילימטר, להשגת מטרותיהם הלאומיות".

עוד אמר מופז כי "העם הפלסטיני נותר לבד במערכה. מנהיגי החמאס, שהמיטו את האסון הזה על תושבי הרצועה, הסתתרו ועדיין מסתתרים מתחת לפני האדמה; השתמשו בילדים ונשים כמגן אנושי, פעלו מתוך האוכלוסייה, מלכדו כל בית ושביל; חאלד משעל קרא להמשך העמידה האיתנה שעה שהוא לן בחדרי מלון ממוזגים ונוסע במכוניות מפוארות; ביקורו של חאלד משעל בטהראן ודבריו אתמול בפרלמנט האיראני - מעידים יותר מכל, מי באמת מושך בחוטים, ואת האינטרס של מי הוא רואה לנגד עיניו".

השר ציין כי "ברית אסטרטגית בין מדינות המערב, ישראל ומדינות ערב המתונות, היא הכרחית על מנת להעביר מן העולם את שלטון חמאס, המובל על ידי איראן, ולהעביר את רצועת עזה לידיים פלסטיניות המכירות בתנאי הקוורטט ומועצת הביטחון".

"המנופים הם הפסקה מוחלטת של ההתעצמות החמאסית על ידי האיראנים, ושיקום עזה על ידי המערב ומדינות ערב המתונות".

מופז ציין כי "התפתחות בסיס הטילים ברצועת עזה מאיים על חלק ממדינות ערב המתונות לא פחות משהוא מאיים על ישראל. לכן, היום, יותר מתמיד, ישנה שותפות אינטרסים בין ישראל והעולם הערבי להחלשת הציר הרדיקלי".

מופז שב והדגיש כי "דבר אחד ברור: איראן היא שורש הבעיה. איראן היא מובילת הציר הרדיקלי באזור הכולל את סוריה, חיזבאללה וחמאס. היא הכוח המניע, הגורם הממומן, והמודל האידיאולוגי. המשוואה היא ברורה - התחזקות איראן משמעה התחזקות הציר הרדיקלי ובו חמאס וחיזבאללה. היחלשות איראן משמעה היחלשות הציר הרדיקלי חיזבאללה וחמאס".

בהתייחסו לתוכנית הגרעין של איראן אמר מופז כי "תכנית הגרעין האיראנית היא איננה מטרה, היא אמצעי להשגת המטרה האיראנית, והיא להפוך להגמוניה במזרח התיכון, ולהשליט סדר חדש שבו היא מעצמת העל באזור, כך שתחת המטרייה הגרעינית, תעמיק את הטרור בעולם - ועל פיה יישק דבר".

עוד אמר מופז כי "אנו מעריכים כי גוברת הסבירות שכבר בשנת 2009 איראן תגיע להבשלת יכולת בתחום העשרת האורניום, ובמצב אופטימאלי החל משנת 2010 תתקדם להעשרה לרמות צבאיות".

מופז התייחס לשיגור הלוויין האיראני ואמר כי הדבר "מעיד על ההתקדמות ביכולותיה הבליסטיות והטכנולוגיות של איראן, ואין לזלזל בכך".

"כולנו יודעים שהזמן הוא מרכיב מכריע ביכולת שלנו לשנות את התמונה ולהסיר את האיום האיראני. אנחנו במרוץ נגד הזמן, וכרגע, הזמן מנצח".