שופט בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, אילן דפדי, קבע כי תושב קיבוץ יטבתה שרכש מכשירים סלולאריים וחבילת תקשורת של חברת מירס יוכל לבטל העסקה, עקב העובדה שאין בקיבוצו קליטה לרשת מירס בניגוד למה שהובטח לו.
התובע, סיימון ברטין, טוען כי הנתבעת הפרה את התחייבותה לתת לו שירותי תקשורת סבירים ולפיכך עליה להשיב לו את כספו ולפצותו בגין נזקיו.
ברטין רכש ממירס שני מכשירים, ובטרם התקשר בעסקת הרכישה הבהיר לנציג המכירות מטעם הנתבעת כי מקום מושבו בקיבוץ יטבתה שם יש קושי בשימוש במכשירים ניידים.
לאחר משא ומתן שניהל עם נציג ההברחה, אשר הבין את צרכיו של ברטין, המליץ הנציג לרכוש מכשיר נייד מדגם חדש, ואף המליץ לו להתחבר לחבילת תקשורת מסוימת.
סכום הרכישה עמד על סך של 2,804 ₪. בגין כל מכשיר שילם במסגרת החבילה סך של 80 ₪ מידי חודש. החבילה כללה גם מכשיר דיבורית לרכב, שלא סופק עד היום, שכן לא היה כזה במלאי בסניף החברה. ברטין טען, כי מיום רכישת המכשיר ועד הגשת התביעה לא ניתן היה לבצע שיחות ברמה סבירה מאזור מגוריו.
החברה טוענת כי ברטין נקשר בהסכמים שעל פיהם התחייב לעשות שימוש בשירותי החברה במשך תקופת זמן מינימאלית של 36 חודשים ממועד קבלת כל מכשיר. תקופת ההתחייבות נקבעה, בין היתר, בשל סבסוד מחיר המכשירים, ירידת ערכם עקב השימוש ובשל הטבות חבילת השימוש אשר ניתנו לתובע בהסתמך על משך תקופת ההתחייבות.
לטענתה, התובע אינו רשאי לבטל באופן חד צדדי את התחייבותו לעשות שימוש בשירותי הנתבעת לפני תום התקופה המוסכמת, אלא בתשלום דמי יציאה. סכום דמי היציאה מגלם את הנזק הצפוי לנתבעת מסיום ההסכם קודם לתום תקופת ההתחייבות.
השופט דחה את תביעתו של ברטין לפיצויים, אולם קבע כי עקב חוסר הקליטה יוכל להפסיק את ההתקשרות באופן מיידי ללא כל צורך להשיב את המכשירים.