שופטי בג"ץ דורשים מהמדינה לפרט את צעדיה להחלת הדין משמעתי על עובדי מועצות דתיות ולבחון החלת חוק המינויים על המועצות הדתיות.
בהחלטה המסכמת קבעו השופטים, נשיאת העליון דורית בייניש ואליקים רובינשטיין וחנן מלצר, כי על המדינה לפרט תוך חמישה חדשים מהם האמצעים והצעדים שננקטו לקידום הנושא.
נזכיר כי התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ לפני כשנתיים בדרישה שראש הממשלה והרשות לענייני דתות יחילו על המועצות הדתיות את דיני המשמעת של שירות המדינה וכן את חוק שירות המדינה (מינויים), כפי שהוסמכו על פי הוראות חוק שירותי הדת.
בתנועה מבהירים עוד כי במרכז העתירה עמד מחדלן ארוך השנים, כלשון אנשי התנועה, של הרשויות האחראיות על החלת הוראות דיני המשמעת ודיני המינויים על עובדי המועצות הדתיות.
"הימנעות זו מלפעול להחלת הדין המשמעתי ודיני המינויים, חרף העובדה כי הסמכות לעשות כן הופקדה בידיהם, מביאה למצב בו מגזר שלם של עובדי ציבור אינו כפוף לדין משמעתי ומכאן שהטיפול בתווך שלם של הפרות נורמטיביות בהתנהלות עובדי מגזר זה אינו מוסדר על ידי הדין במצב הקיים, כל עוד לא הוחל הדין המשמעתי. כך, הם מכשירים הלכה למעשה, התנהלות בלתי תקינה של המועצות הדתיות ופגמים בטוהר המידות ובמנהל הציבורי התקין אשר לא עולות בכדי עבירה פלילית ואשר נכון להיום, לא נושאות סנקציה משמעתית בגינן. כמו כן, כתוצאה ממחדל זה ממונים עובדי המועצות הדתיות שלא על פי הוראות חוק שירות המדינה (מינויים) החל על עובדי מדינה ובשינויים מחויבים גם על עובדי רשויות מקומיות".
כאמור, בהחלטתם בתום הדיון בעתירה כתבו השופטים "אנו סבורים כי יש ממש בטענות שהועלו בעתירות וכיוון שגם באת כוח המשיבים (המדינה, ש.כ) הביעה עמדה כי יש מקום להחיל דין משמעתי על עובדי המועצות הדתיות וכן ראוי בעיננו לבחון גם את החלת חוק שירות המדינה (מינויים) על המועצות הדתיות, אנו מצפים כי המשיבה תפעל לקידום הנושא".