רון קרמן שבתו טל נרצחה בפיגוע טרור בחיפה במרץ 2003 שלח מכתב לשרי הקבינט לביטחון לאומי רגע לפני שהם מתכנסים לדון בעניין העסקה לשחרור גלעד שליט.
שרי הקבינט מתכנסים בשעה זו בלשכת ראש הממשלה בירושלים. השרים ידונו בהסכם הרגיעה עם החמאס ויגבשו הצעת החלטה לעסקת שליט. המחלוקת בין השרים עוסקת בעניין המחיר עבור שחרורו.
על שאלה זו כותב האב השכול לשרים, "מערכת הביטחון מזהירה השכם והערב מפני השחרור וטוענת שכ- 60% מהמשוחררים יחזרו לפעילות והפעם מיומנים ומסוכנים הרבה יותר". בפתח המכתב מבקש האב שהמכתב ייקרא על ידי השרים לפני ישיבת הקבינט. "רגע לפני פשיטת רגל מוסרית כאשר דנים באפשרות שחרורם של 1400 מחבלים - חלקם הצליחו לרצוח בנו וחלקם נתפסו בדרכם אל זירת הרצח, קל לראות לנגד עינינו את דמותו של החייל החטוף. אין רואים את כל אותם קורבנות אשר ירצחו כתוצאה משחרור זה", כותב האב.
האב מדגיש, "טרם החלטתך, כבוד הנשיא / ראש הממשלה, ברצוני לחדד כמה נקודות, שעקב הרצון העז לשחרור החייל, יתכן ונדחקו לקרן זווית".
לדבריו, אותם מאמצים כבירים וסיכון חייהם של אנשי כוחות הביטחון: מודיעין, אנשי שב"כ, חיילים ועוד, שעמלו על לכידתם של כל אותם רוצחים ומרצחים בפוטנציאל. שליחים אלה סיכנו את חייהם בלכידת אותם מבוקשים, ואחדים שילמו בחייהם.
לאחר התפיסה החל הליך משפטי ארוך ומיגע. כל אותם אסירים הכלואים בבתי הכלא זכו למשפט הוגן. דבר שקורבנות הטרור לא זכו לו וקורבנות העתיד לא יזכו לו.
שעות רבות ויקרות של מערכת המשפט הושקעו על מנת למצות את הדין עם כל אותם מרצחים. לא די היה במיצוי הדין בערכאות נמוכות, ניתנה להם גם זכות הערעור, ורק אז נגזר דינם. "מה הטעם אם לאחר סיכון חיי אנשי הביטחון, הליך משפטי מייגע ישחרר כבודו את כל אותם מרצחים בהינף קולמוס", הוא שואל.
עוד הוא מציין כי "מערכת הביטחון מזהירה השכם והערב מפני השחרור וטוענת שכ- 60% מהמשוחררים יחזרו לפעילות והפעם מיומנים ומסוכנים הרבה יותר. כיצד יוכל רוה”מ לפקוד על כוחות הביטחון בעתיד לתפוס מרצחים. האם מצפונו יאפשר לו לשלוח את אותם חיילים לשטח האויב לעצור את הפיגוע הבא שתוכנן על ידי המשוחררים?".
האב השכול טוען במכתבו כי "ניצחון “עופרת יצוקה” לא מוצה עד תום. על פי כללי המשחק הנהוגים באזורנו ניתן להפעיל דרכים נוספות לשחרור החייל. הגמגומים וחוסר הנחישות מצידנו מפורשים על ידי אויבינו ושכננו כחולשה - והחלש תמיד מפסיד".
"חיילים נלחמים לשמור על חיי האזרחים, ולעיתים לצערנו נהרגים בקרב. החיילים הם אלה שאמורים להגן על האזרחים ולא להיפך. שחרור המחבלים בתמורה להשבת החייל הופך את היוצרות. 75% מהנרצחים על ידי “המשתחררים” הינם אזרחים, וכך יהיה בעתיד", הוא מבהיר.
עוד הוא כותב, "בימים אלה מתכונן אני ליום האזכרה השישי לזכר בתי טל קרמן שנהרגה בפיגוע בשדרות מוריה, בחיפה. אני נגד הגישה שלהורה שכול יש "זכות" או "מעמד" או "משקל יתר" מלכלל האזרחים. להבדיל מאותו אזרח שלא שילם את מחיר המחדלים שגרמו למותה של טל בתי, אני משלם את המחיר יום יום ומקווה שלא יצטרפו הורים נוספים למעגל השכול בו אני חי".
לסיום הוא כותב, "הריגתה של טל אינו מקנה חסינות לשני ילדיי מלהיות הקורבן בפיגוע הבא. על כן אדוני השר וראש הממשלה דעו ששחרור מאסיבי וכניעה לדרישות החמאס רק ירחיב את מעגל השכול".