צפייה בטלוויזיה, לעומת שאר התחביבים, אינה נחשבת, ואכן- בילוי של שעות רבות מול המסך עשויה אפילו לעודד את איבוד תאי הזיכרון, כך מצא המחקר.
כמעט 200 אנשים בגילאי 70 עד 89 עם מגוון רחב של בעיות זיכרון הושוו לקבוצת אנשים ללא בעיות. הממצאים של המחקר צפויים להיות מוצגים בפני אסיפה של נוירולוגים מהאקדמיה האמריקאית לנוירולוגים.
החוקרים, ממרפאת מאיו קליניק במיניסוטה, שאלו את המתנדבים לגבי פעילויות היום-יום שלהם בשנה החולפת, ועד כמה הם היו אקטיביים מבחינה מנטאלית בין הגילאים 50 עד 65.
האנשים שבשנים הקריטיות הללו היו עסוקים בקריאת ספרים, משחקי מחשבה, עיסוק בתחביבים של מלאכת יד כמו: יצירת שמיכת טלאים, סריגה, רקמה ועוד, נמצאו בעלי סיכון של 40% פחות לבעיות זיכרון מאשר האחרים.
בשנות החיים המאוחרות, אותן הפעילויות הצליחו להוריד את הסיכון ב-30% עד 50%.
אנשים שצפו בטלוויזיה פחות מ-7 שעות ביום, גם הם היו בעלי סיכון קטן ב-50% לפתח אובדן זיכרון, מאשר אילו שבילו יותר זמן מול מסך הטלוויזיה.
"המחקר זה הוא מרתק מכיוון שהוא טוען שההתבגרות וההזדקנות אינם חייבים להיות תהליכים פסיביים", אמר כותב המחקר ומדען המוח ד"ר יונאס גדה. "על ידי עשיית תרגילים קוגניטיביים פשוטים- אנו עשויים להגן על עצמנו מפני אובדן זיכרון בעתיד. מובן שהאתגר במחקרים מן הסוג הזה הוא בכך שאנו סומכים על זיכרונות העבר של המשתפים, ולכן עלינו לאשר את הממצאים הללו עם מחקר נוסף".
שרה דיי, ראש המנהל הציבורי במכון האלצהיימר, אמרה: "מיליון בני אדם יפתחו דימנסיה בעשור הקרוב, ולכן ישנו צורך נואש למצוא דרכים שיסייעו למנוע את הדימנסיה. התעמלות ואתגרים למוח- על ידי לימוד כישורים חדשים, למשל: פתרון תשבצים או למידת שפה חדשה עשויים להיות גם כיף".
עדיין דרוש מחקר נוסף לאורך זמן ומעקב אחר המתנדבים.