הרשות הפלשתינית הביעה רצונה לחתום על אמנת רומא, האמנה המהווה הסמכות לבית הדין הבינלאומי בהאג, זאת על מנת שתוכל לתבוע את ישראל על פעולותיה במהלך מבצע 'עופרת יצוקה'.
בראיון לערוץ 7 אומר ד"ר רובי סייבל, מומחה למשפט בינלאומי, מרצה באוניברסיטה העברית ובעבר יועץ משפטי למשרד החוץ, כי אין עילה וסיכוי לתביעה שכזו בשל היות הרש"פ גורם שאינו מוגדר כמדינה, אולם מבחינת הפלשתינים עצם העלאת הסוגיה לסדר היום הציבורי יש בה ניצחון מסוים.
בדבריו התייחס למאמר מפורט שפרסם באחרונה במכון למחקרי ביטחון לאומי ובו שלל אחת לאחת את הטענות הפלשתיניות כנגד צה"ל בפרט וישראל בכלל.
הוא מציין בדבריו כי אמנם קיימת הגדרת מידתיות בתגובה צבאית, אך ירי אלפי הרקטות של החמאס לעבר העורף הישראלי מצדיק את התגובה הצה"לית ב'עופרת יצוקה'.
"החוק הבין-לאומי ומגילת האו"ם מכירים בזכות המוקנית למדינות להפעיל כוח כהגנה עצמית נגד מתקפה מזוינת עליהן. זכות זו חלה גם אם המתקפה מבוצעת בידי כוחות לא סדירים", קבע במאמרו ד"ר סייבל והוסיף כי "מתקפת חמאס, ובכללה שיגורם של אלפי טילים, הצדיקה בבירור תגובה של מתקפה מזוינת".
עוד הוא מציין את העבירות החוזרות והנשנות של חמאס על הדין הבינלאומי, עובדה הגורמת לו ולמדינות ערב רבות שלא לחתום על אמנת רומא, על מנת למנוע הסתבכות עצמית שלהם עם בית הדין.
"חמאס לא הכחיש שהתקפותיו היו מכוונות נגד יישובים ישראליים. התקפות שכאלה הן בבחינת הפרה של כללי המלחמה. על פי דיווחים שונים, היה מטה הנהגת חמאס ממוקם במרתף של בית חולים, והדבר הוא בבחינת הפרה גסה נוספת. הדדיות, שעל פי רוב היא מרכיב יסודי בחוק הבין-לאומי, לא הייתה קיימת בסכסוך זה, ובכל זאת ראה צה"ל, ובצדק, את עצמו מחויב בהתנהגותו לכללי המלחמה, על אף ההתעלמות המוחלטת של הצד שנגד מכללים אלה", מציין במאמרו ד"ר סייבל.
בנוסף מציין סייבל את המאמץ הייחודי שעשה צה"ל כדי למנוע פגיעה בחפים מפשע. זאת כאשר שיגר הודעות כתובות טרם הפצצות ואף שיחות טלפון להתראת האזרחים היו במקום. כמו כן הוא מזכיר את הדאגה הישראלית להעברת אספקה וציוד הומאניטארית לרצועת עזה, למרות הסיכון שבכך.
עם כל זאת, ועל אף ביטחונו של ד"ר סייבל בכך שאין כל עילה להעמדת ישראל לדין הוא אינו סבור שהעמדה לדין שכזו תוכל להביא תועלת לישראל, גם אם תדע ישראל לנצל את הבמה הבינלאומית להסברה יעילה. לטעמו עצם העלאת הסוגיה בעולם מהווה מכה לישראל ולבד מהעיסוק הבינלאומי במעמדה של ישראל לא ניתן לסמוך על עמדה נייטראלית של שופטי האג.