קרן המחקר הלאומית (NRF) ומשרד החינוך של סינגפור הכריזו בסוף השבוע כי ישקיעו 20 מיליון דולר סינגפורי (כ-15 מיליון דולר אמריקני) בחקר ריפוי שריר הלב. המחקר יהיה משותף לחוקרי הטכניון ולחוקרים מסינגפור. בסך הכל יושקעו 150 מיליון דולר במהלך עשר שנים בתמיכה במרכז המחקר הסינגפורי למצוינות במכנו-ביולוגיה, העוסקת במכניקה של התא והרקמה ובפיתוח טיפולים.
במפגש הנהלת ה-NRF ייצגו את הטכניון המשנה הבכיר לנשיא, פרופסור פאול פייגין וד"ר דרור סליקטר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, אשר ירכז את המחקר בטכניון. מרכז המחקר יוקם באוניברסיטה הלאומית של סינגפור (NUS). ראשיה אמרו כי חרף השפל הכלכלי תשקיע ממשלתם את הסכום הנכבד במרכז המחקר למצוינות הרביעי שלה, במטרה לשמור על כלכלה תחרותית. מרכז המחקר החדש למצוינות במכנו-ביולוגיה יעסיק כ-120 חוקרים ועובדים, ובתחום ריפוי שריר הלב יעסקו שבעה חוקרי טכניון – ד"ר חבצלת ביאנקו-פלד, פרופסור ליאור גפשטיין, פרופסור אייל זוסמן, ד"ר דביר ילין, ד"ר שולמית לבנברג, פרופסור מרסל מחלוף וד"ר דרור סליקטר.
המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופסור עודד שמואלי, אמר כי תוצאות המחקר בתחום זה צפויות להשפיע על פיתוחם של תרופות וטיפולים מדוייקים במחלות לב, סרטן ותחלואים נוספים הנלווים להזדקנות.NRF הדגישה כי השקעותיה של סינגפור במרכזי מחקר למצוינות מכוונות לטווח הארוך, וכי השקעות אלה הינן חשובות משום שלנוכח שווקים מתפתחים כגון סין והודו, שגם הם מקדישים תשומת לב זהה למחקר ולפיתוח, חשוב לסינגפור לבדל את עצמה בתחומי מחקר ספציפיים.
נשיא אוניברסיטת NUS, פרופסור טה צ'ור צ'ואן, אמר כי "המרכז הזה החל לעבוד בתיאום הדוק עם מרכז המחקר למצוינות בתחום הסרטן, עם בתי חולים בסינגפור ועם רופאים מה-University Health System. לכן אנו מאמינים כי הסינרגיות הללו יובילו לתגליות מעניינות מאוד, שלדעתי יסייעו לנו בטווח הארוך למצוא פתרונות חדשים לחולים שלנו. אנו מקווים כי בבנייה של יכולות מדעיות וטכניות אלו נחזק את התשתית של המחקר המדעי ונכשיר קבוצת אנשים שיוכלו להוביל את המחקר בתחומים חשובים מאוד. אם נעשה זאת לאורך זמן, נוכל לבנות את סינגפור כמרכז למחקר ופיתוח מדעיים. ועלינו לעשות זאת בסינגפור, כי אנחנו מדינה קטנה. סינגפור יכולה להפוך לחממה לחדשנות ויזמות באמצעות השקעות ארוכות טווח אלה".