בתחרות מדענים ומפתחים צעירים, המתקיימת זו השנה ה-12 במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים בשיתוף ובחסות חברת אינטל, משתתפים 56 נערים (37) ונערות (19) מכל הארץ, המייצגים נאמנה את פני החברה הישראלית: עולים חדשים, בני נוער ערבים, קיבוצניקים, חילונים ודתיים. 6 מבין המדענים הצעירים הינם תלמידי תיכונים דתיים.
התחרות הפכה למסורת שהביאה למודעות הציבורית מבחר מרשים של הישגים מדעיים, תוצרת מקורית של המדענים הצעירים בישראל. חברת אינטל, הרואה בהם, ולא בכדי, פוטנציאל להשתלבות בשורותיה, מלווה את הזוכים לתחרויות בחו"ל ומעניקה להם מלגות לימודים.
בפני הזוכים והמשתתפים בתחרות "מדענים ומפתחים צעירים בישראל" נפתחות אפשרויות והזדמנויות מגוונות: מלגות ללימודים גבוהים, ייצוג ישראל בתחרויות בינלאומיות שמארגנת אינטל בעולם, השתתפות במחנות מחקר בחו"ל ומפגשים עם אנשי מדע ותעשייה מהשורה הראשונה.
ארבעה פרויקטים מחקריים שנעשו ע"י תלמידי תיכון דתיים:
1. דיבורית על קולית- עבודתם של יוסף רייסין, יצחק קלארק ואיתן בורוביק מהישיבה התיכונית תורה ומדע ליד מכון לב.
2. מחקר השוואתי בין דמותו של אלעזר בן יאיר לבין דמותו של אברהם 'יאיר' שטרן:
האם ישנו בסיס למחקר השוואתי בין דמותו של אלעזר בן יאיר- מנהיג הסיקריים במצדה בתקופת המרד הגדול, לבין אברהם['יאיר'] שטרן- מנהיג מחתרת הלח"י? מהם הקווים המשותפים ביניהם?
בשאלות חשובות אלה מתחבטת תלמידת אולפנת אבן שמואל לשעבר (כיום בשירות לאומי), אביה כהן, במסגרת עבודת מחקר שביצעה, ומתבססת על בחירתו של אברהם שטרן לחתום, תחת שירים שפרסם בכתב העת "משואות" החל מ-1938, בשם אב"י- אלעזר בן יאיר.
כהן ניסתה לבחון את ההשערה האם קיים קשר בין האישים, תוך סקירת קורות חייהם, אישיותם, דעותיהם ופעולותיהם.
בהסתמך על ספרים, כתבי עת, מאמרים אלקטרוניים, אתרי אינטרנט וראיון, תראה כהן כי קיים קשר הדוק בין דמותו ופועלו של 'יאיר' שטרן לבין דמותו ופועלו של אלעזר בן יאיר.
3. מסע מדעי להצלת צבי הים בישראל:
צבי הים הם זוחלים החיים במים ונמצאים בסכנת הכחדה בעולם כולו. מצבה של אוכלוסיית צבי הים המקומית בישראל אף חמור יותר. אחוז הנקבות באוכלוסייה בארץ עומד על 72%, אולם אחוז הנקבות הבוקעות מכל האתרים בארץ יחד הוא 63%: אחוז הנמוך מאחוזן באוכלוסייה!
חנה סוסנה, תלמידת בית הספר הימי מבואות ים לשעבר, והיום בשירות לאומי, ניתחה כ-70 צבי ים מתים אשר נאספו מתים בקניהם בחוות ההדגרה בחופי ארץ. במחקרה מצאה סוסנה, כי ישנם אתרי הדגרה עם אחוז גבוה יותר של נקבות (בצת ועתלית) וכאלו עם אחוז נמוך יותר (גדור וניצנים).
שינוי בזוויג עלול להיות מושפע מפעילות האדם: מההתחממות הגלובלית, ממגמת העלייה בטמפרטורות בעולם, ומהשימוש בחופים וכתוצאה מכך דחיקה וצמצום של אתרי הטלה. שינויים אלו עשויים לערער את שיווי המשקל בין הזכרים לנקבות בטבע ובכך להקטין את הסיכוי לרבייה פורייה.
4. קונבקציה (הסעה) טורבולנטית בטבע ובטכנולוגיה:
הדס צבאן, תלמידת אולפנת בני עקיבא בנתיבות, בנתה מחקר שעשוי לתת מענה לחלק מהשאלות, ומתמקדת בחקר ההבדלים בין שטף חום למינרי לבין שטף חום טורבולנטי תוך בניית מודל רלוונטי.