נתוני משרד הרווחה והשירותים החברתיים בתחום פעילותם של פקידי סעד לסדרי דין בשנת 2008 מעלים כי בשנת 2008 התערבו פקידי הסעד לסדרי דין בקרב אלפי משפחות שהיו נתונות במצבי משבר וסיכון והגישו 18,608 תסקירים לערכאות שיפוטיות בתחומים: גירושין, אפוטרופסות, אלימות במשפחה, היתרי נישואין, ממזרות וחטיפות ילדים בארץ ובין מדינות.
בתחום פירוד וגירושין הוגשו 9,958 תסקירים. 79% מהם לבתי משפט לענייני משפחה, 16% לבתי הדין הרבניים, ו 5% לבתי הדין השרעי.
על פי נתוני בית הדין הרבני, 10,225 זוגות התגרשו בשנת 2008. מדובר בעליה של 4.7% ביחס ל- 2007.
פקידי הסעד לסדרי דין נדרשו השנה להתערב, לפקח ולסייע בקביעת הסדרי ראייה וקשר בקרב 3,675 משפחות והצליחו לחדש קשר ממצב של נתק וקשיים ניכרים בקשר שבין אחד ההורים לילדיו בקרב 1,213 משפחות .מדובר בכ-3,500 ילדים שיש להם היום קשר עם שני הוריהם.
מתוך כלל הבקשות למשמורת הילדים שהובאו לפקידי הסעד בשנת 2008, 708 בקשות היו מצד אבות שביקשו לגדל את ילדים באופן עצמאי כאשר הילדים יהיו בחזקתם. מתוך בקשות אלו, המליצו פקידי הסעד על 550 מקרים.
השר יצחק הרצוג, שר הרווחה והשירותים החברתיים אמר כי "זכותו של הילד לקשר משמעותי וקבוע עם שני הוריו לאחר פרידה וגירושין. האחריות של ההורים למימוש זכות זו היא עקרון בעל ערך רב והיא יסוד עיקרי באמנה לזכויות הילד. מדיניות המשרד היא להוביל גישה חדשנית וערכית שבמרכזה עידוד האחריות של שני ההורים לשאת בנטל גידול הילד מתוך כוונה לאפשר לו סביבה נורמטיבית עד כמה שניתן בבית של כל אחד מהוריו".
פקידי הסעד לסדרי דין התערבו בקרב אלפי משפחות שנמצאו בסכסוך המציב את הילדים בתווך. מתוך אלפי משפחות אלו, 3,441 נמצאו בקונפליקט גבוה עד חמור, אשר הציב -כ-10,000 קטינים במצב של סיכון נפשי חמור, שבא לידי ביטוי בהסתה, שימוש בילדים ככלי משחק בסכסוך בין ההורים, כבלשים, כצינור מקשר בדיאלוג בין ההורים, האשמות שווא ביחס להתעללויות שלא היה להם בסיס ועוד.
במצבים חמורים מסוג זה, מתקיים לרוב הליך התערבות מקצועי - ועדת תסקירים, אשר נועד לסייע להורים להגיע להסכמות בכל הנוגע לגורל ילדיהם. בשנת 2008 התקיימו 844 ועדות תסקירים מתוכם כ- 90% הגיעו לכדי הסכמה ומזערו בכך את המשך הנזקים לקטינים.
גורמי המקצוע במשרד הרווחה, רואים נתון זה כהישג משמעותי שכן, מצבי סיכון אלו מובילים לתופעות נפשיות והתנהגותיות קשות של הילדים הבאים לידי ביטוי בין היתר בחוסר שקט נפשי, חרדות, ירידה תפקודית בלימודים ובמצבי קיצון אף לאשפוזים פסיכיאטריים ורפואיים.
במטרה למזער נזקים אלו בקרב קטינים, קיימת מגמה המאפיינת את השנים האחרונות הנוגעת לתפיסת מקצועית באשר להמלצות פקדי הסעד לסדרי דין שבמרכזן, בחינת אפשרות להמליץ על משמורת משותפת, כאשר התנאים מאפשרים זאת.
במשרד הרווחה טוענים כי מדיניות זו עולה בקנה אחד עם התפיסות המקצועיות המקובלות ביחס לטובת הילד.
רונית צור, פקידת סעד ראשית מבהירה כי "הכוונה היא לאפשר לילדים שנמצאים במצבי משבר, לזכות בחוויה ההורית הן מצד האב והן מצד האם. מגמה זו לא אפיינה את התפיסה המקצועית בתחום זה בשנים קודמות והיא מהווה פריצת דרך חשובה במדיניות שמתווה משרד הרווחה כיום לטובתם של קטינים הנמצאים גם כך, במצב נפשי רגיש ומורכב. חשיבות הקשר של ילדי גירושים עם שני הוריהם מקבלת גם חיזוק מהספרות המקצועית בתחום".
פקידי הסעד לסדרי דין הינם עובדים סוציאליים, שעברו הכשרה מיוחדת לתפקיד זה. הם נדרשים לכתוב חוות דעת מקצועיות, תסקיר, לערכאות המשפטיות על פי רוב לבתי המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הדתיים. התסקירים שמוגשים הינם חוות דעת מקצועיות אודות משפחות וילדיהם במצבים שונים ובין היתר: מצבי פירוד וגירושין, מצבי אלימות במשפחה, המלצות אודות אפוטרופוס מתאים לקטינים יתומים, קשישים, חולי נפש, מפגרים או חסויים אחרים, בקשות להיתר נישואין לקטינים מתחת לגיל 17 , בקשות להכרה באבהות, בקשות להמרת דת, מצבים בהם חוטפים ילדים בין מדינות החתומות על אמנת האג ובמצבי חטיפות ילדים בתוך מדינת ישראל.