יו"ר מפלגת העבודה ושר הביטחון, אהוד ברק, אמר הערב (ה') בישיבת לשכת מפלגת העבודה, שנערכה בבית המפלגה בתל אביב כי "הבחירות שינו את יחסי הכוחות הפוליטיים ואת מיקומן של המפלגות, אבל הן לא שינו את האתגרים שבפניהם עומדת מדינת ישראל".
ברק פירט את האתגרים והתייחס בתחילה לנושא האיראני. "יש מאמץ גדול של האיראנים להגיע במהירות להישגים, והזמן אוזל. את הניסיון לדבר עם האיראנים, שיוזם הממשל האמריקאי, חיוני לתחום לזמן קצר. במקביל, יש להגביר את הסנקציות על האיראנים: גם בעסקאות פיננסיות, גם בייבוא, בתזקיקים ובפיתוח. הסנקציות חייבות להתהדק, כדי שבזמן קצר יתברר אם יש או אין להן סיכוי. אשר לישראל, לצד התמיכה שלנו בסנקציות, אנחנו חוזרים ואומרים- ישראל אינה מורידה שום אופציה מהשולחן, וממליצה לאחרים לא להוריד שום אופציה מהשולחן. אנחנו מתכוונים לדברים שאנחנו אומרים".
לגבי סוריה והחיזבאללה, אמר שר הביטחון כי "ההשתתפות של "חיזבאללה" בשלטון המרכזי בלבנון, והבחירות המתקרבות, שיעגנו את העובדה בצורה עוד יותר חזקה, מטילות על ממשלת לבנון אחריות ישירה. סוריה ממשיכה להיות גורם שלילי בחזית הלבנונית. יש ניסיון של "החיזבאללה" לקבל מסוריה אמצעי לחימה העלולים להפר את האיזון באדמת לבנון ומעל שמי לבנון. אנחנו עוקבים אחרי זה, ואכן, נצטרך להגיב אם האיזון יופר".
באשר לחמאס ולעזה ציין ברק כי "למבצע "עופרת יצוקה" הישגים רבי ערך, גם בתחום חידוש ההרתעה וגם מכה קשה מאוד לחמאס. גם אני לא אוהב את ה"טיפטוף" של הרקטות והפצמ"רים, שנמשך בשבועות שלאחר "עופרת יצוקה". אבל, אין לי ספק, שאנחנו בדרך להרגעה".
"המצרים הם ציר מרכזי לכל הסדרה, שהיא מחויבת המציאות. הם ציר מרכזי בכל מה שקשור למאבק בהברחות, ולתרגום ההישגים שלנו למציאות אחרת של שקט בשטח. אחרי שנפתר המשבר החמור, במרכאות, עם עמוס גלעד, אפשר לגשת במהירות וביעילות להשלמת ההסכמות הנדרשות בשיחות עם המצרים".
ברק התייחס לנושא החייל החטוף גלעד שליט ואמר כי "יש לי ולנו, מחויבות עליונה, לגלעד ולמשפחתו. אין יום ואין שעה שאני לא פועל בהם להחזרתו. המחיר יהיה כבד וכואב והוא בעיקרו ברור. לצערי אין קשר בין המחיר, שישאר כבד, לבין ההסדרה בעקבות "עופרת יצוקה". יחד עם זאת, אין לי ספק, שהמבצע קירב, לפרק זמן מסוים, את האפשרות לשחרורו של גלעד, ואני מקווה שיהיה אפשר להביא לחזרתו הביתה בשלום, עוד לפני סיום כהונתה של הממשלה הנוכחית".
לגבי תהליך השלום אמר ברק כי "ראשית, יש להגיע להבנה אסטרטגית עם ממשל אובמה. אני מכיר את הנשיא ומכיר היטב את בכירי ממשלו. עם השליח מיטשל נפגשתי בעבר ואני עומד להיפגש שוב מחר. אני משוכנע, שהבנה אסטרטגית עם ארה"ב היא לא רק חיונית, אלא גם אפשרית. צריך לעשות מאמץ לחדש מו"מ רציני עם הפלשתינאים, ואם אפשר, גם עם הסורים. אבל צריך לעשות את זה מעמדה של כוח, של ביטחון עצמי, של הרתעה, של שמירה על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, וכמובן בתיאום עמוק, רצוף, ככל הניתן עם ארה"ב".
"נדרשת בעיני תוכנית ישראלית להסדר אזורי כולל. זוהי הדרך הנכונה ביותר, כדי להבטיח גם את הסיכוי של הסכם עם סוריה, גם את הסיכוי של הסכם עם הפלשתינאים, והעיקר, את הסיכוי ליצור מציאות אזורית כוללת, מבטיחה ויציבה יותר".
יו"ר העבודה התייחס גם למשבר הכלכלי ואמר כי הוא כבר עמוק מאוד איתנו. "מ'פרי הגליל' בחצור ועד אולם שמחות שנסגר בשדרות, אנחנו עדים לתוצאות ההרסניות של המשבר הקשה הזה. המשבר מכה בנו כבר חודשים ארוכים מבלי שנמצא הפתרון היעיל להתמודדות איתו. יש פתרונות. ביסודו 4 נקודות, שאנחנו עובדים עליהן כבר חודשים ארוכים, למעשה מאז הימים הראשונים של המשבר: הרחבה תקציבית, גם אם הרבה יותר גדולה ממה שנחזה מראש, סיוע ממוקד למפעלים ולבעלי עסקים קטנים ובינוניים, בדגש על פריפריה, ומניעת פיטורים, רשת ביטחון לחוסכים, בדגש על המבוגרים שנמצאים בפנסיה או בעשר השנים האחרונות לקראתה, ושיתוף פעולה אמיתי בין כל הגורמים במשק: שולחן מרובע, שלידו יושבים הממשלה, האוצר, הנגיד, ההסתדרות, המעסיקים וגורמים אחרים, לגיבוש מדיניות כוללת ומוסכמת".
באשר למציאות הפוליטית אמר ברק כי מפלגת העבודה ספגה מכה קשה. "האחריות היא עליי, ואני מתכוון לשאת באחריות. הפירוש לזה הוא אחד: להמשיך להנהיג את מפלגת העבודה בכל התוקף הדרוש, בכל המרץ הנדרש, כדי להשיב אותה אל המקום הראוי לה במפה הפוליטית של ישראל".
"אנחנו מפלגת מרכז, כפי שהיא הייתה מימי בן גוריון ויצחק רבין, גם אם הדמות המרכזית הזאת היטשטשה בשנים האחרונות. האחריות, וגם היכולת, של כולנו היא לעשות את הכל ביחד, בנחישות, באחדות השורות לשיקום המפלגה. הפקת הלקחים היא חיונית, מותר לפעמים להוציא קיטור, אבל התגרדות רצופה בחרס, והטחת האשמות איננה תוכנית פעולה. נדרשת חירות ויכוח בבית ואחדות פעולה בחוץ, מול הציבור והרחוב הישראלי".
"בקשר לעתיד הקרוב, פסק דינו של הבוחר שולח אותנו לאופוזיציה. התמונה הפוליטית שמתקבלת אחרי הבחירות איננה פשוטה. הייתה סיסמא שהטעתה רבים "ציפי או ביבי". הציבור הכריע, לצערי, ביבי גם אם ניסו לומר לנו אחרת. תפקידנו להבין את המשמעות של הכרעת הציבור, ולהיות קשוב לו. אנחנו חייבים ללכת מיד לתהליך שיקום של המפלגה, ואני מתכוון להוביל ולנווט את התהליך הזה".
"ראשית נכנס וועידה אידיאולוגית כדי לאוורר, לעדכן ולנסח מחדש את ה"אני מאמין" של המפלגה בהתאמה למציאות של המילניום השלישי. אנחנו צריכים להגיע לציבוריים חדשים שלא בחרו בנו ולהחזיר ציבוריים ותיקים, שזנחו אותנו. שנית, אני מתכוון למנות צוות הבראה, שיגיש לנו תוכנית חירום להבראה כלכלית כדי להתגבר על הגירעון הכבד שאנחנו נמצאים בו. בין היתר, נצטרך לראות צעדים קשים מאוד, כולל אפשרות מעבר מהמקום הזה, שכולנו אוהבים והוא כל-כך סמלי, אל בית ברל למשל. הדבר השלישי, אנחנו נדרש לרביזיה עמוקה במערכת הארגונית ולפישוט של המערכת המשפטית של המפלגה, הן מסיבות כלכליות והן מסיבות של דרישות לפעולה. אני מתכוון למנות צוות שיגבש לנו הצעה לתקנון וחוקה חדשים שמתאימים למציאות של מפלגה מודרנית בישראל בנסיבות הפוליטיות של היום".