שופטי בית המשפט העליון, השופטים בייניש, ריבלין ופרוקצ'יה ידונו מחר (ב') בעתירת הפורום המשפטי למען ארץ ישראל על חוקיותם של העברת הכספים לרצועת עזה.

בפורום המשפטי טענו בעתירה כי מדובר בעבירה על חוק איסור מימון טרור, וכי על פי החוק ישנו הליך המאפשר העברת הכספים אך הוא לא התבצע כנדרש. המדינה השיבה לבג"ץ כי מדובר בענין מדיני וכי "הסוגיה בלתי שפיטה מוסדית". "אל לבג"ץ להתערב בענין שההנחיות בו הן מדיניות-בטחוניות", נכתב.

עו"ד מיכל מיכלין פרידלנדר, באת-כוחה של המדינה, אמרה כי מדובר בסוגיה "שקשורה לשיקולים רחבים של יציבות הכלכלה הפלסטינאית בעזה וביו"ש, להיבטים בטחוניים ולסוגיות מדיניות רגישות". ההחלטה להעביר את הכספים מתבססת על הפרוטוקול הכלכלי להסכם הביניים בין ישראל לרש"פ, שלפיו השקל הוא מטבע חוקי בשטחי הרש"פ, ומציינת כי לרשות אסור להדפיס שקלים ועל כן ישראל מחויבת ליציבות הומניטרית של הכלכלה הפלסטינאית.

עו"ד מיכלין כותבת כי לפני כשבועיים היתה פניה של המפקח על הבנקים הפלסטיני לבנק ישראל, בבקשה להעביר כסף מזומן לתשלום משכורות 78,000 עובדי הרשות בעזה בהנהגתו של סאלם פיאד, על פי פניה של רה"מ הפלסטיני, של נגיד הבנק הפלסטיני או של המפקח על הבנקים הפלסטיני.

עוד טוענת ב"כ המדינה כי לא ניתן להחיל את האיסור בחוק מימון טרור על הממשלה ושריה וכי בעת שלממשלה ומדינה מידע על כספים שמגיעים למימון פעולות טרור היא עושה כל שאל ידה כדי לתפוש אותם בטרם יגיעו ליעדם.

עו"ד דן לנדאו, בא-כוח הפורום המשפטי, הגיש לבית המשפט תגובה על תשובת המדינה. "על הממשלה החובה לפעול על פי החוק", טען לנדאו "וגם אם היא יכולה להעביר כספים לעזה וגם אם מדובר בחשש למימון טרור, עליה לעשות זאת על פי הנכתב בחוק איסור מימון טרור, לאחר היוועצות ולאחר אישור השרים הנוגעים בדבר, תהליך שלא נעשה, כך על פי תשובת המדינה".

לדבריו בין מקבלי המשכורות בכספים שהעבירה הממשלה נמצאים חברי המועצה המחוקקת הפלשתינית והשרים מטעם חמאס בעזה, לרבות ראש ממשלת החמאס, איסמעיל הניה ובכיר החמאס מחמוד א-זהאר. אלו קיבלו, וממשיכים לקבל, את משכורותיהם מן הרש"פ "ללא קשר להשקפותיהם הפוליטיות" - כך הכריז שר ההסברה הפלשתיני עוד ביולי 2007 (זמן לא רב אחרי השתלטות החמאס על רצועת עזה). דבריו פורסמו על ידי סוכנות הידיעות הפלשתינית הרשמית, מען.

עו"ד לנדאו מציין כי התהליך שנעשה בישראל אינו ברור ולא מובן מי מחליט להעביר את הכספים ולמה, כך גם על פי תשובת המדינה שהודיעה שלפעמים הבקשה מגיעה מבנק ישראל ולפעמים ממשרד הביטחון או ממשרד רה"מ.

לדבריו העובדה הפשוטה היא כי בהעברה האחרונה התנגדו שר הביטחון ושרת החוץ להעברת 100 מיליון ₪ לעזה ולמרות זאת החליט ראש הממשלה להעבירם.