צעירה בת 19 מגאורגיה (גורי שבגרוזיה) שהגיעה ארצה במסגרת פרויקט "תגלית", באמצעות "נתיב" (ביקור צעירים יהודים לסיור הכרות בישראל), הועברה במצב קשה לבילינסון מבי"ח יוספטל באילת, אליו הגיעה בעקבות בצקת בגפיים ותפיחות הבטן.
ביוספטל אבחנו כי היא סובלת ממחלת כבד קשה ובתיאום עם פרופ' רן טור-כספא, מנהל מחלקה פנימית ד' ומכון הכבד בבילינסון, הוחלט להעביר אותה לקבלת טיפול בבילינסון.
עם הגעתה לבילינסון, צוות מחלקה פנימית ד' מיד אבחן שהצעירה סובלת מדלקת כבד סוערת על רקע התפרצות חריפה של מחלת וילסון (מחלת כבד חריפה).
חייה של הצעירה היו בסכנה והאפשרות היחידה שעמדה בפני הרופאים להצלת חייה היתה ביצוע השתלת כבד דחופה. ביה"ח יצר קשר עם אמה של הנערה בגיאורגיה וזו הגיע ארצה על מנת לתרום לבתה אונת כבד להצלת חייה. אולם, יום לפני ניתוח ההשתלה המיועד, נמצאה תרומת כבד מתאימה.
במקביל לדרמה הרפואית, הנהלת בילינסון פנתה בדחיפות לארגון " נתיב" - משרד ראש הממשלה (העוסק בקשר הרציף עם יהדות ברית המועצות לשעבר), בבקשה להנפיק לצעירה אשרת עליה, על מנת שתוכל לעבור את ההשתלה בארץ (הצעירה ביקשה לממש את זכאותה לעלייה) והחל מרוץ נגד הזמן לאשר הזכאות במשרדי הממשלה. רופאי בילינסון העריכו כי הצעירה לא תשרוד את הטיסה חזרה לגיאורגיה והשתלה דחופה היא הסיכוי היחיד להציל את חייה.
ד"ר בעז תדמור, מנהל בי"ח בילינסון: "לנוכח מצבה הרפואי הקשה של הבחורה, היה ברור לי שחובתנו לעשות כל שביכולתנו כדי להציל את חייה. מרגע שקיבלנו את ההחלטה, למרות שלא היה לכך מימון, החלו מאמצים קדחתניים להשיג עבורה אשרת עלייה".
ארגון "נתיב" באמצעות לשכת ראש הממשלה, משרד הקליטה, משרד הפנים טיפלו בתהליך רישומה המזורז כעולה חדשה שיאפשר את מימון ההשתלה.
הצעירה עברה תהליך התאזרחות מהיר ,שירותי בריאות כללית קלטה אותה כמבוטחת ומימנה את ההשתלה שעלותה 850,000 ₪. תוך שלושה ימים מתהליך האזרוח נמצא כבד והנערה הובהלה במהירות לחדר הניתוח בבילינסון, בו בוצעה השתלת הכבד על ידי פרופ' איתן מור, מנהל מחלקת השתלות בביה"ח וד"ר יבגני סלומונוב, רופא בכיר במחלקה. לאחר ההשתלה, טופלה ביחידה לטיפול נמרץ בבילינסון, בניהולו של פרופ' פייר זינגר.
מצבה של הנערה טוב והיא מחלימה מהניתוח כשלצידה אמה ואחיה שגם ביקש לממש זכאות לעלייה לישראל.
פרופ' רן טור-כספא, מנהל מחלקה פנימית ד' ומכון הכבד בבילינסון: "מחלת וילסון היא מחלה גנטית בה קיים פגם במטבוליזם הנחושת בגוף הגורם לשקיעת נחושת בכבד ולעיתים גם באיברים אחרים כגון המוח. בחלק מהמקרים, כמו במקרה זה, החולה אינו מודע לקיומה של המחלה עד להתפרצותה החריפה שמובילה לפגיעה קשה בכבד, בכליות ובמערכת הדם. הסיכוי היחיד להצלת חייו של חולה במצב זה הוא השתלת כבד, שמשמשת מעין "ריפוי" מהמחלה, שאינה מופיעה בכבד המושתל."
פרופ' איתן מור, מנהל מחלקת השתלות בבילינסון: "למרות שהיתה התארגנות רחבה של המחלקה לביצוע השתלה מן החי מהאם לבתה, עליה שקדנו במהלך 48 שעות ברציפות, לבסוף, זמן קצר לפני ביצוע ההשתלה, התקבלה תרומה של כבד."
רחל זינגר, עובדת סוציאלית במחלקת השתלות אמרה "עוד בשלבי האשפוז וההמתנה להשתלה, נרתמנו לסייע בארגון לינה לבני משפחתה של המושתלת, שנאלצו להגיע ארצה באופן בלתי מתוכנן. כעת אני משמשת "אשת קשר" שלה עם גורמים מחוץ לביה"ח ומסייעת לה בכל הצעדים לקליטה בארץ, שכל עולה חדש עושה לבד אך היא אינה מסוגלת בשל אשפוזה. בנוסף, נדרש סיוע בלוגיסטיקה של כל היבטי הקליטה בישראל כגון פתיחת חשבון בנק - הבאתי את פקידי הבנק מהסניף הסמוך לביה"ח למחלקה, פניתי למשרד הקליטה לקבלת סל קליטה עבורה, מציאת דיור ועוד".